חיפוש כותרת
>> מחלת העובד

 מחלת העובד  

כללי:

בתחילת ההעסקה חובה מיד לבטח בביטוח רפואי, זאת כדי לא להיתבע ע"י העובד אם קרתה תאונה במהלך עבודתו.   

 

איך מחשבים שכר עבור ימי מחלה?

בעבור היום ראשון 0% השני והשלישי 50% וכל יום נוסף עד לתקרה של 90 ימי זכאות צבורים 100%.

הערות:
א.  ימי מחלה משולמים כנגד אישור מחלה רשמי.
ב. שווי יום מחלה הינו משכורת ברוטו חלקי 30. התוצאה מוכפלת במספר הימים באישור

    המחלה. (ניתן גם לחשב לפי משכורת ברוטו חלקי 25 יום, ואת התוצאה להכפיל

    במספר ימי העבודה בתקופת האישור, כלומר לא סופרים את ימי החופש השבועי).

    נהוג לחשב לפי האופן הראשון.       

ג. עובד זכאי ל-18 ימי מחלה בשנה עד לתקרה של 90 ימי זכאות צבורים. סעיף 4א לחוק דמי מחלה קובע כי אין לפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו לפי חוק וזאת עד לתקופת הזכאות המקסימלית (90 יום) משנסתיימה תקופת זכאותו של העובד לימי מחלה בתשלום, ניתן לפטרו, כמובן שאין זה פוטר את המעביד מחובתו ליתן הודעה מוקדמת וכן בתשלום פיצויי פיטוריו של העובד.

ד. אין פדיון ימי מחלה - אם העובד לא חלה במהלך תקופת העבודה שלו הוא אינו זכאי לתשלום בגין ימי מחלה בעת סיום יחסי עובד-מעסיק.


 

העובדת שוכבת בבית החולים. האם מותר לשלוח לה הודעה על פיטורין ולהודיע שהתוקף החל מעכשיו וישולמו לה עוד דמי ההודעה המוקדמת לפי החוק?

סעיף 4א לחוק דמי מחלה קובע כי אין לפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו לפי חוק וזאת עד לתקופת הזכאות המקסימלית (90 יום) משנסתיימה תקופת זכאותו של העובד לימי מחלה בתשלום, ניתן לפטרו, כמובן שאין זה פוטר את המעביד מחובתו לתן הודעה מוקדמת וכן בתשלום פיצויי פיטוריו של העובד.


זו סוגיה שלמדים מכלל הלאו את ההן או הכן. קרי, החוק לא אוסר פיטורי עובד זר או ישראלי לאור מחלתו, בתנאי שיינתנו לו כל התנאים והזכויות. קרי מה שהחוק לא אוסר מותר. 

יש לוודא עם בית החולים שאכן העובדת לא תוכל לשוב בתוך זמן קצר לעבודה.

יש לבדוק את תנאי פוליסת הביטוח הרפואי של העובדת, והאם מאפשרים בכיסוי הביטוח חו"ד או רופא תעסוקתי. אם אכן זה המצב והעובדת לא תוכל לשוב לעבודה ניתן לפטר ושלם לה את כל הזכויות המגיעות לה:
1).  פיצויי פיטורין.
2). לעניין ימי המחלה - כמו שמפורט בראש העמוד. ימי מחלה, בהבדל מימי חופשה אינם ניתנים לפדיון, קרי ניתן לפדות אותם בכסף רק אם לא נותקו יחסי עובד-מעביד. כמובן שהעובד חייב להמציא תעודת מחלה כתנאי לקבלת דמי המחלה. כמו כן, אם העובדת תעבוד בזמן ימי המחלה במקום אחר תישלל ממנה הזכאות לדמי מחלה. אם המעביד רוצה לפטר את העובדת בזמן מחלתה אין איסור לעשות כך והוא רשאי, אולם בתי המשפט חלוקים עדיין בדעותיהם,

האם יש לחפוף את תקופת ההודעה המוקדמת לימי המחלה?

בשונה מימי חופשה, אין לחפוף ימי מחלה לימי הודעה מוקדמת . תקופת המחלה אינה נכללת בתקופת ההודעה המוקדמת לפיטורים, וזאת בהתאם לתכליתה של ההודעה המוקדמת - חיפוש עבודה אחרת, שאותה אין העובד יכול להגשים בעת שהוא חולה. כלומר יש לבדוק כמה ימי מחלה צבורים יש לעובד (עד 90 יום) ורק לאחר מימושם תחל תקופת ההודעה המוקדמת. 

3). כל עוד המעסיק שילם ביטוח לאומי ועשה לעובדת ביטוח רפואי הוא למעשה חסין  מפני תביעה (שכן רכש ביטוח בדיוק בשביל זה).

4).  הבראה, חופשה צבורה והפרשי שכר אם קיימים.

5). להוציא לה מכתב פיטורין כדין ולציין בו כי לאור אי יכולתה לעבוד והזדקקות הדחופה לעובד (שכן המעסיק לא יכול להישאר ולו יום אחד ללא עובדת לאור מצבו) אין מנוס מלפטר את העובדת תוך תשלום מלוא הסכומים המגיעים לה.  על פי החוק יש לאפשר לעובדת לשהות בבית המעסיק לתקופה נוספת של 7 ימים (עד שתמצא סידור) כמובן ללא תשלום וללא עבודה מצידה.

 


 


העובדת הזרה שלנו צריכה לעבור ניתוח, מחברת הסיעוד נאמר לי שאני יכול להעסיק במקומה עובדת ישראלית ולשלם לה משכורת מלאה על חשבוני, ללא השתתפות של חברת הסיעוד, יוצא שצריך לשלם לשתי העובדות משכורת, הייתכן?

אכן, אם יש לעובדת שלך מספיק ימי מחלה, עליך לשלם לה על פרק זמן ההחלמה מהניתוח- כל עוד מגיעים לה ימי מחלה . שים לב- במידה וקיימות שעות סיעוד, עליך למלא דוח שעות ולכתוב ליד ימי המחלה שבאישור "מחלה" ולצרף לחברת הסיעוד העתק אישור המחלה הרפואי על מנת שתשתתף בחלקה בימי המחלה. לכשיגמרו ימי מחלתה הצבורים לה תוכל לא לשלם את שכרה בזמן שתהיה בחופשת מחלה או בניתוח עד חזרתה לעבודה.  כמו כן, עליך לשלם לעובדת מחליפה בזמן שתעבוד אצלכם, מאחר ותצטרכו את שירותיה. לצערנו לגבי מחליפה עליך לשלם בעצמך ורוב המעמסה היא אכן על המעסיק.


                                


 

ידוע לי כי לעובדת מגיעים יום וחצי מחלה לכל חודש עבודה, עד ל 90 יום מקסימום, המטפלת לא ניצלה את ימי המחלה, כלומר לא חלתה למזלה, האם בחשבון סופי החוק מאפשר לה לדרוש אותם?


במידה והעובדת תתפטר או תפוטר בלי שתהיה חולה, אין פדיון ימי מחלה. פדיון זה הינו רק במקומות בודדים ששם הנושא מוגן בהסכם עבודה נוקשה. על פי החוק, אינך משלם על ימי המחלה בעת סיום עבודתה אלא אם כן כמובן חולה, חלילה, ומגישה אישור רפואי.


על מי חל תשלום אמבולנס ואשפוז בבית חולים עבור התעלפות העובד, שארעה בזמן חופשתו?

 

בהנחה שמדובר בעובד זר, הרי שיש לו על פי חוק ביטוח רפואי שעל המעסיק לעשות לו. לכן יש לפנות לביטוח הרפואי ולבדוק מה הכיסוי הביטוחי לעניין זה. בכל מקרה בשל העובדה שהמקרה קרה עת היה העובד בחופשה אין חבות של המעסיק בתשלום ואין גם סמכות למד"א ו/או בית החולים לגבות תשלום כלשהו מהמעסיק, עליהם לתבוע את העובד.


 

העובדת הסיעודית איבדה את השפיות ולכן מאושפזת במחלקה הפסיכאטרית. מי אמור לשלם בעבור זה?

 

למיטב ידיעתינו הביטוח בוודאי מכסה אשפוז פסיכיאטרי עד 60 יום. הביטוח לא מכסה טיפול פסיכולוגי.


האם כשהעובד חולה חייבת אני להשאיר אותו בביתי בזמן מחלתו או מיד לשלוח אותו למקום המגורים שלו עד שיהיה בריא ויחזור?


אם מקום המגורים של העובד הזר הוא בבית המעסיק (live-in) לא ניתן לשחררו למקום אחר שכן זה מקום המגורים שלו כל עוד מועסק.

 



עובד חולה לזכותו ימי מחלה ואישור מחלה בתוקף -  העובד בחר להגיע לעבודה לפי יכולתו, במצבו הבריאותי כאשר יש לו ימי מחלה. והאם יש לו כיסוי ביטוחי בזמן עבודתו בעסק בזמן אישור המחלה שברשותו?

 

 

הביטוח הרפואי, כל עוד הוא תקף, משמש את העובד בכל מצב ללא קשר לסטטוס תעסוקתי. הביטוח מהווה את שירותי הבריאות כדוגמת קופת החולים שלנו ולכן יש כיסוי מלא לכל ארוע רפואי המכוסה בפוליסה.


 

עובדת זרה חלתה בשחפת מאושפזת בבית חולים כבר למעלה מחודשיים. ותק בעבודה שנה וחצי ,   האם זכאית לאיזו  קצבה  מהביטוח הלאומי  ?

 

תשובתה של איריס מעיין, עו"ד ממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה:

לגבי קצבאות שמגיעות לעו"ז מהמוסד לביטוח לאומי - יש לפנות בשאלה ישירה למוסד לביטוח לאומי.

 

אם המחלה פרצה אצל העובדת באופן שניתן לקשור בין המחלה לעבודת העובדת ולקבוע כי מדובר ב'פגיעה בעבודה' לפי הגדרת המונח בפרק הרלבנטי בחוק הביטוח הלאומי - זכאית העובדת לקצבה של המוסד לביטוח לאומי. אחרת, למיטב הבנתי אין זכאות לגמלאות של המוסד לביטוח לאומי.  המוסד לביטוח לאומי  .

 

לעובדת יש זכות לקבל דמי מחלה לפי חוק דמי מחלה.כספים אלה משולמים ע"י המעסיק (אלא אם המעסיק ביצע ביטוח פרטי, הכולל את החבות של המעסיק לשלם לעובד דמי מחלה -  ואז החבות היא של המבטח הפרטי בהקשר זה).


 

העובדת קיבלה פריצת דיסק בזמן שקילחה את אמי, הנחתי אותה בהמלצתכם לתבוע את ביטוח לאומי ועלי להוכיח כי אין רשלנות מצדי ואני שואלת אז היכן נכנסים לתמונה חברת כח אדם ? האם חברת כח אדם לא זאת שמעסיקה את המטפלת שלא אמי?

לעובדת שלכם שני מעסיקים- חברת הסיעוד במסגרת שעות הביטוח הלאומי, ואתם בעלי ההיתר על חלקכם כשם שמוגדר בחוזה ביניכם. אם היא חולה ומנועה מלעבוד קיימת פרוצדורה של תביעה לביטוח לאומי של חברת הסיעוד על חלקה ואתם על חלקכם.כמו כן ניתן לברר בחברת הביטוח האם הביטוח הרפואי מכסה את הארוע. כדאי לבדוק אם התלוננה על כאבים טרם הארוע והאם יש ביקור אצל רופא קודם או הדבר בא בהפתעה.
בכל מצב כדאי לטפל במצב בשיתוף עם חברת הסיעוד שם בטח חשב השכר יעזור וינחה אתכם לגבי הניירת והתהליך.

 


 

אם בחרתי בגמלה בכסף ולא בשירותים, האם יש השתתפות של הביטוח הלאומי בעת מחלת העובדת? 

 

כאשר בוחרים בגמלה בכסף, המשפחה המעסיקה הינה מעסיקה בלעדית וככזאת כל החובות חלות עליה. הביטוח הלאומי אינו משתתף בתשלום דמי מחלה כל עוד לעובדת ימי מחלה לזכותה. לאחר מיצוי ימי המחלה תוכל לפנות העובדת לביטוח הלאומי לתשלום שכרה.


 

אדם שעבד בעבודה פיזית, ורופא תעסוקתי מאשר שאיבד את כושר העבודה, מה מגיע לו? ממקום העבודה? מפוליסת הביטוח של העבודה? האם אחד מקזז את השני? האם האמור ימנע ממנו לקבל קצבת אבטלה?

המקרה הנ"ל נופל בעצם למתפטר בדין מפוטר למעשה על רקע מצב בריאותי.

אם באמת אינו יכול לעבוד יותר בעבודה פיזית, על פי אישורים רפואיים ורופא תעסוקתי, מקום העבודה לא יכול לספק לו עבודה המתאימה לצרכיו הרפואיים, רשאי העובד להתפטר בדין מפוטר. על פי החוק זו למעשה התפטרות בדין מפוטר המזכה בפיצויים ובכל הכספים - אכן כן!

 יש בהחלט ענין רב בבדיקת פוליסת ביטוח העובדים הפרטית הקיימת על ידי המעסיק, אולם לרוב היא מכסה נזקי גוף וכו' ולא תנאים סוציאלים, כנ"ל לגבי קצבת נכות שיקבל מהביטוח הלאומי. אם הוא מתפטר בדין מפוטר הלשכה צריכה להכיר בו כמפוטר. מניסיון של לקוחות קיבלו את מלוא קצבת האבטלה. אבל כל מקרה נבחן לגופו.


 


פיטרתי עובדת שעבדה אצלי 4 שנים , נתתי לה מכתב פיטורים יותר מחודש ממועד הפיטורים , היא חלתה (כשלושה שבועות לאחר קבלת מכתב הפיטורים), וכעת מבקשת לקבל ימי מחלה לחודש גם לאחר תקופת הפיטורין ובהתאם לאישור המחלה ,האם היא זכאית ?

 

תלוי מתי ניתנה ההודעה המוקדמת. אם חלתה במהלך הודעה המוקדמת, עדיין שוררים יחסי עובד-מעביד, ולכן יכולה העובדת לנצל את ימי המחלה הצבורים שלה, ככל שקיימים לזכותה. אין לחפוף בין ימי מחלה לבין ימי הודעה מוקדמת.

אם פוטרה במקום לפני שחלתה, ושולם לה חלף הודעה מוקדמת, נותקו יחסי עובד מעביד והיא אינה זכאית לתשלום בגין ימי מחלה.

 

 



עובדת נזקקת לטיפול רפואי, רופא של הביטוח שלח אותה לצילומים שהביטוח טוען שאינו מכסה. מי אחראי לשלם עבור הצילומים האלה? המעסיק הרי ביטח כחוק את העובדת הזרה?

המעסיק מחוייב לביטוח רפואי, מה שלא מכסה הביטוח לא צריך לצאת מכיסו של המעסיק ולכן חל על העובדת.

 

 



מעוניין לשאול שאלה ? הרשם לאתר, ללא תשלום שאל שאלה ותקבל מענה בהקדם. 
 
 

מידע זה ניתן לקו מעסיק ע"י היועצים המקצועיים של הקו למעסיק, על סמך הנתונים שסופקו על ידי השואלים, אולם אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ו/או חשבונאי קונקרטי וספציפי לעניין הנדון. 

 

קו למעסיק - הגן על עצמך!

 

  עקבו אחרינו בפייסבוק 

כניסה