חיפוש כותרת
>> תנאי העסקה והרעת תנאים

 תנאי העסקה והרעת תנאים

האם יש הבדלים בזכויות בין עובד זר לעובד ישראלי? את מי עדיף לי להעסיק?
בהעסקת עובד זר חלים חוקים ותקנות שאינם חלים על עובד ישראלי, לרבות דרישת רשיון להעסקה, דאגה למגורים ולתנאים הולמים, וביטוח רפואי, וכל זאת מעבר לכל הזכויות הסוציאליות הרגילות המגיעות לעובד ישראלי. שאלת הכדאיות צריכה להבחן על פי ההיצע, קרי קשה מאד למצוא עובד ישראלי בתחום הסיעוד למשל, ואז אין ברירה אלא להעסיק עובד זר כחוק.


האם עובד סיעודי צריך גם לבשל ולנקות ולעשות קניות, והאם הסעיף הזה צריך להופיע בחוזה?

אם הוגדר מראש שתפקידיו בגדר העסקתו אצל אותו מעסיק בלבד הוא גם ניקיון הבית וכו' אז הוא צריך. חובה שהגדרת התפקיד והמטלות שעל העובד יבצע להיכתב בצורה מסודרת בהסכם ההעסקה שלו בשפה המובנת לעובד ולאשר אותם בחתימתו, או כנספח לחוזה. כך נדרש על פי חוק.


מהי העלות החודשית לעובד חדש?
משתנה מעובד לעובד ותלוי נסיבות. באופן עקרוני אסור לשלם לעובד פחות משכר המינימום כמפורט בדף המידע. מן הסכום הנ"ל ניתן לנכות סכומים המותרים לניכוי כמפורט בטבלה  המצורפת.



תנאי עבודה של העובדת בעת אשפוז המטופל בבית החולים:

ברגע שהמעסיק שוהה בבית החולים, עובר העובד לעבוד למעשה כמו live out.

היות ויש זמן רב בבית החולים שהוא לא במגע כלל עם המעסיק, יש צורך לנהל פנקס שעות עבודה בפועל, ובהתאם לזה לראות אם עבד 8 שעות. לפצל מותר בהתאם לצרכי המטופל אולם לא לפזר את השעות על פני כל היממה - או שיועסק בשעות היום או בשעות הלילה. (במידה ועובד בליליה השעות הנוספות מתחילות להיספר אחרי 7 שעות ולא 8 כמו ביום). במקרה שעבד יותר מ-8 שעות בפועל יש לשלם שעות נוספות. (125% עבור שעתיים ראשונות ו 150% עבור כל שעה נוספת אחרי השעתיים הראשונות). יש להכין לעובד תכנית מסודרת המגדירה מה מצופה ממנו מבחינת תפקידיו. בנוגע לכלכלה: אם באופן רגיל מורידים כלכלה מהמשכורת בימים שהמעסיק בבית, צריך לממן לעובד ארוחות בזמן השהייה בבית החולים + נסיעות לבית החולים וחזרה לביתו או לבית המעסיק (במידה ולא מסיעים אותו).


כאשר המטופל מאושפז בבית חולים כלומר מועסק בתנאי live out. קורה שהעו"ז עובד מעל 8 שעות ביום מסוים וביום אחר פחות.  האם חישוב שעות נוספות יהיה בהסתכלות יומית או חודשית?

 שעות נוספות תמיד מחושבות פר יום לאחר מכן פר שבוע ולאחר מכן חודשית.

קרי גם אם עובד עבד ביום אחד 10 שעות ויום אחרי עבד 5 שעות – אזי יקבל שעתיים נוספות בגין היום הראשון ואפשר יהיה לקזז לו תשלום בגין 3 שעות של היום השני.

 

 


האם העלות משתנה בין עובד פיליפיני \ישראלי ופולני?
חוקי העבודה חלים על כל העובדים בישראל. במקרה של עובדים זרים יש התייחסות מיוחדת בפסקי דין לניכויים מהשכר ולתשלומים עבור חריגות.


יש לי עובדת ניקיון דרך חברת כוח אדם לעוזרות - האם היא מכוסה ע"י ביטוח לאומי?
יש לבקש ולבדוק מסמכים שהעובדת מבוטחת על ידי ביטוח לאומי מטעם המעסיק שלה, ובכך אין עליך חובה לשלם לה ביטוח לאומי כי אתה לא המעסיק שלה, בהיעדר מסמכים מביטוח לאומי ומסמכי רישיון שהיא עובדת בהיתר בחברת הניקיון אתה לא יכול להעסיק אותה.


שכרה של המטפלת שלי הוא 4700 ₪ ללא הישארות בשבתות. כעת למשך חודשיים אני מבקשת ממנה להישאר גם בימי החופשה השבועית ומשלמת לה שכר של 5600ש"ח -  האם זו הרעת תנאים?

החוק קובע :  ערך עבודה ביום חול   מחושב כדלהלן : 4700 - שכר חודשי לחלק ל25 ימי עבודה.  עבור עבודה בשבת וחג יש להכפיל את התוצאה ב150%, לכן במידה ואת פועלת לפי הנחיית החוק אינך מרעה את תנאיה של העובדת.

 


 

האם המעבר של המעסיק לתאגיד החדש אינו מהווה צעד לפיטורין את העובדת במידה ולא מסכימה להירשם שם?

כל עוד אין פגיעה בוותק של העובד אצל המעסיק ממש לא פיטורין, תנאי העבודה לא השתנו כלל, הוא רק מחליף תאגיד.

 


מצבו של אבי הורע והוא זקוק לדיאליזה. הרופאים בבי"ח הסבירו לעובדת הזרה איך לחבר אותו באופן ביתי לדיאליזה, אך היא טוענת שזה הרעת תנאים ודורשת יותר כסף או פיצויים בהתפטרותה. מה נכון לעשות?

במידה ואין שינוי בשעות העבודה של העובדת ובהסכם העסקה שלה, מן הסתם, מוגדר טיפול בכל צרכי הקשיש, אין הדבר מהווה הרעת תנאים . אם מתלוננת על הרעת תנאים עליה לעשות כן בכתב ויש לענות לה שלא ישתנו במאומה תנאי עבודתה ו/או היקף שעות עבודתה ולכן אין הדבר מהווה הרעת תנאי עבודה.


 במשך 4 שנים שולמו לעובדת חגים וסופי שבוע כי נשארה לפי בקשתה ,  כרגע המעסיק לא זקוק להישארותה וגם אין לו כסף לשלם בשנה חמישית. האם יכול להגיד לה שתצא לחגיה וסופי שבוע במקום להישאר ? האם הרעת תנאים?

  

על פי החוק יש ליתן לעובד 9 ימי חג בתשלום. אם העובד לא רוצה הוא לא חייב לנצלם - יכול להשאר בבית וכל עוד לא נדרש לעבוד כלל. כנ"ל לגבי יום המנוחה השבועי - לא הובטח לעובדת (אלא אם כן נחתם בהסכם העסקה) שתעבוד בכל סוף שבוע, אלא להיפך, כוונת המחוקק היא ליתן לעובד חופש.

כמובן לאור העובדה שהעובד הזר בסיעוד גר בבית המעסיק, אין זה אומר שהוא חייב לצאת מהבית ביום המנוחה השבועית, אך יש לוודא שוב שהוא לא עובד כלל ולדאוג לבן משפחה/מחליף במקומו שיהיה נוכח, שכן אם מנצלים את "שני העולמות" העובד יכול ובצדק לדרוש תשלום. העובדת לא יכולה לטעון להרעת תנאים בגין אי העסקה במנוחה שבועית או בימי חג ,אלא אם מופיע מפורשות בהסכם העסקה שלה על התחייבות להעסקה בימים אלו.

 


האם עובדים זרים זכאים לקבל ערכת מגן בזמן מלחמה?

תשובת פיקוד העורף: שכרגע רק תושבי ישראל בעלי ת.ז. מקבלים ערכות מגן.

עובדים זרים יקבלו ערכות מגן רק בשעת חירום ואז יפתחו מוקדי חלוקה בישובים.

ניתן לרכוש ערכות מגן עבורם כרגע באופן פרטי.

מוקד המידע של פיקוד העורף : 1207

 


 

 מעוניין לשאול שאלה ? הרשם לאתר, ללא תשלום, שאל שאלה ותקבל מענה בהקדם. 

 

 

מידע זה ניתן לקו מעסיק ע"י היועצים המקצועיים של הקו למעסיק, על סמך הנתונים שסופקו על ידי השואלים, אולם אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ו/או חשבונאי קונקרטי וספציפי לעניין הנדון. 

 


 

 

קו למעסיק - הגן על עצמך!

 

  עקבו אחרינו בפייסבוק

כניסה