חיפוש כותרת
>> מי ידאג למעסיקים בסיעוד?

 

המדינה פוגעת בזכויות  הקשישים והעובדים הזרים כאחד

 

ההחלטה לאפשר למעסיקי עובדים זרים בסיעוד הזכאים לגמלת סיעוד  לקבל גמלה בכסף תחזיר את אי הסדר והבלבול  לתחום .

 המעסיקים בסיעוד שאינם מכירים את חוקי העבודה   יסחטו ע"י העובדים הזרים  לשלם שכר גבוה מדי חודש, וללא פיקוח והכוונה ,חוקי העבודה לא ישמרו, תנאים סוציאליים לא ישולמו כחוק והתוצאה תהיה שוב אין סוף תביעות בבתי משפט על אי תשלום שכר כחוק.

 

התאגידים אינם מוגדרים כגוף מטפל

תפקידם לטפל בכל הנושא החוקי של השמת העובדים הזרים למעסיקים , רישום, היתרי העסקה,חופשות וכו . והעובדים המקצועיים  בתאגיד תפקידם לעשות ביקורי בית פעמיים בשנה ולפקח על תנאי העסקתם של העובדים הזרים.

לעומתם, חברות הסיעוד שימשו גוף מטפל שהעסיקו את העובדים הזרים ובהתאם להנחיות  הביטוח הלאומי , והבקרה הצמודה עליהם ,שימשו עוגן מקצועי גם בתחום הטיפול וניהול הסיעוד וגם בתחום חוקי ההעסקה,  ובהתאם לחוק החדש של גימלה בכסף יצאו מהתמונה וכך ימצא המטופל ומשפחתו ללא עזר ותמיכה מחד ועם תביעות משפטיות בחסות הקו לעובד מאידך.

 

למי תפנה העובדת הזרה המטפלת  בקשיש מתעלל ?

 

למי תפנה משפחת המטופל הסיעודי ליעוץ והכוונה  במערכת יחסי מטפל מטופל עובד מעביד ?

עובדים סוציאליים ואחיות של חברות הסיעוד אשר מכוח החוק  ערכו ביקורי בית אחת לחודשיים בבית המטופל ושימשו אוזן קשבת  וגורם מכוון לבקשות טרוניות ובעיות בטיפול יחדלו מכך .

 

ולמי יפנו העובדים הזרים המטפלים , ברע להם . באין אנשי מקצוע נגישים שעצם המקצועיות שלהם והאינטרס של החברה לשמור על איכות השרות ועל הלקוח שלה   הפכה אותם לגורם תומך ומטפל גם בעובדים ?

 

והמטופל ומשפחתו יישארו לבד ,ללא שום תמיכה מקצועית!

 

העובד הזר הנמצא יום ולילה עם הקשיש יישאר לבד ללא שום תמיכה מקצועית !

 

התאגידים אינם יכולים להוות את הפתרון לסוגיה שהועלתה לעיל בעיקר בגלל הנחיות משרד הפנים לביקורי בית אחת לחצי שנה והמעקב שמטבע הדברים לא יכול להיות כמו חברות הסיעוד.

 

 אז מי ידאג למעסיקים בכל זאת ?

כניסה