חיפוש כותרת
>> זכותון למעסיק

זכותון למעסיק

ראשי פרקים:

זכותון למעסיק- הזכות להעסיק עובד זר

אם הגעת לגיל הפרישה והנך מתגורר בביתך, וזקוק לעזרת אדם אחר בביצוע פעולות היום-יום או להשגחה בבית למען בטיחותך  - בדוק את זכאותך לגמלת סיעוד.

הזכאי לגמלה יבחר שירותים המתאימים לו מתוך סל השירותים הקיים: טיפול בביתו, ביקור במרכז יום, אספקת מוצרי ספיגה, אספקת משדר מצוקה ושירותי כביסה.

כדי לקבוע את מידת התלות של הקשיש באדם אחר בביצוע פעולות היום יום הבסיסיות, יבקר מעריך מטעם הביטוח הלאומי בבית הקשיש ויבדוק את יכולת התפקוד שלו. המעריך יתאם את הביקור עם הקשיש או עם איש הקשר שלו.

חשוב לדעת כי שירותי הסיעוד ניתנים רק למי שזקוקים לסיוע של אדם אחר בביצוע פעולות היום יום, ולא למי שזקוקים לשירותי משק בית בלבד.  

יש למלא את טופס התביעה לגמלת סיעוד ולהגישו למוסד לביטוח לאומי.

 

זכותון למעסיק- זכותך לקבוע תכנית עבודה לעובד

כבר בראשית העסקה , כדאי לתאם עמדות מול העובד הזר. זוהי זכותך בתור מעסיקו לערוך תכנית עבודה שתענה על צרכיך ולעגן זאת על ידי חוזה עבודה בינכם, באופן אשר לא ישאיר הרבה תחומים פתוחים לפרשנות - הגדירו מראש מה אתם מצפים מהעובד מבחינת תחומי פעילותו ואחריותו וכך תהיו בטוחים שאכן הצרכים שלכם ייענו.

עליך כמובן לנהוג לפי חוקי העבודה הנהוגים במשק בשל אחריותך כמעסיק.

לדוגמא במידה והנך רוצה שהעובד יעזור בארוחות יום שישי עליך לתאם זאת מולו בראשית ההעסקה בכדי להמנע מעימותים ודרישות בהמשך.

דוגמא נוספת : במידה והעובד מבקש להתקין אינטרנט בבית המעסיק והרי אין חובה מצדך לספק שירות אינטרנט לעובד זר. זה תלוי בהסכמה שלך בתור המעסיק ועדיף שכל ההתקשרות מול הספק תתנהל ע"י העובד עצמו, כולל חתימות ותשלום. מומלץ להתייחס לכך בהסכם הכתוב בינכם (אשר צריך להיות מתורגם לשפה שהעובד מבין) לפיו הטבה זו תלויה ברצון הטוב של המעסיק והיא זמנית, ובמידה ויימצא על ידיו שגלישה ברשת פוגעת בעבודת המטפל יוכל להפסיקה מיידית וזה לא ייחשב להרעת תנאים.

 

הכתוב לעיל נכון גם לגבי העסקת עובד ישראלי שעתי (כמו מנקה בבית), עובד ישראלי גלובלי (כמו עובד במשרת מנהל עסק פרטי) או עובד זר (כמו מטפל סיעודי)

 

 

זכותון למעסיק- זכותך לקבוע את רמת השכר ואופן התשלום

 

החוק מגדיר את הרף התחתון של השכר עבור משרה מלאה כשכר מינימום העומד נכון לדצמבר 2017 על 5300 ש"ח לחודש וממנו נגזר שכר המינימום לשעה: 28.50ש"ח. זכותך לקבע סכום זה כמשכורתו של העובד ולא להסכים לדרישות להעלאה כזו או אחרת. חשוב שתדע כי עובד המשתכר כחוק ודורש העלאה בשכר תוך איום בהתפטרות אינו זכאי לתשלום פיצויים ומעמדו החוקי בתור עובד זר בישראל הופך תלוי ביכולתו למצוא מעסיק אחר.

העובד הזר חייב לזכור כי הוא נמצא בישראל באשרה מוגבלת לצורך עבודה בלבד. אם הוא יוזם הפסקת העבודה עליו להודיע על כך מיד לרשות ההגירה ולהסדיר את המשך אשרת השהיה שלו בישראל. עובד הנמצא בישראל תקופה הנעה בין 30-90 ימים  בלא עבודה המתועדת ורשומה אצל רשות ההגירה אצל מעסיק בעל היתר להעסיקו בענף העבודה שלשמו הגיע לעבודה בישראל, צפוי להרחקה מהמדינה.

לגבי אופן התשלום - נהוג לתת מקדמות מהשכר במהלך סופי השבוע והנן חלק מהשכר הכולל.

 

כלומר אם במהלך סופי השבוע ניתנו לעובד/ת 100ש"ח בכל פעם והיו סה"כ 4 סופי שבוע באותו חודש השכר הכולל שיועבר לחשבונו/ה יהיה בקיזוז אותם 400ש"ח .

לפי הנחייה של משרד האוצר בהתאם לפיקוח על הלבנת הון, יש לפתוח לעובד חשבון - בבנק הדואר ולהפריש את השכר אל חשבון זה באמצעות המחאה או העברת כספים בנקאית. באופן זה ישנה הוכחה על תשלום השכר גם אצל המעסיק וגם אצל העובד. זכותך לפעול לפי הנחיות אלה, גם אם העובד דורש תשלום במזומן.

 

 

משרת הסיעוד כמשרת אמון

בג"ץ, בהרכב של 7 שופטים הגדיר את משרת הסיעוד כמשרת אמון.

מטפל סיעודי העובד בבית המטופל אינו עובד במהלך כל היום ולא ניתן כלל לאמוד את שעות עבודתו בפועל או שעות מנוחתו, בנוסף לכך מידת החופש בעבודה לעובד הזר הינה רבה, ובשל כל אלה קבע בית הדין הגבוה לצדק כי מטפל סיעודי עובד במסגרת משרת אמון.

 

המשמעות של זה הינה נוכחות 24 שעות של העובד בבית המטופל, כאשר העבודה בפועל והתשלום עבורה הינה כמשרה מלאה.

 בתביעה עבור שעות נוספות מצד העובד עליו יהיה להוכיח בראיות שעבד יותר מ - 8 שעות ברציפות בפועל בכדי להיות זכאי לתשלום עבור שעות נוספות. אולם במקרה של עובד סיעוד המתגורר בבית המעסיק קשה לקבוע ולפקח על שעות העבודה שלו בפועל, ובתי המשפט חלוקים בשאלה זו , אשר על כן כל מקרה לגופו ויש להיעזר בייעוץ משפטי.

 

אין הפסקות

 

אין כל חובה לתת הפסקה של שעתיים בעבודת העובד הזר. גם היועץ המשפטי של משרד הכלכלה- אינו מכיר כל סימוכין לכך בחוק. החוק מחייב מתן חופשה זו מידי שבוע (או תשלום עליה) אזי אין לו כל זכאות לדרוש יותר מזה. העבודה בבית המטופל הסיעודי אינה מסביב לשעון, אך ההשגחה והשהייה בבית לצידו מחייבת את הישארות העובד בבית 24 שעות ביממה במהלך 5.5 ימים בשבוע,, אלא אם כן סוכם בינכם אחרת.

 

 זכויותיך לגבי המנוחה השבועית

 

חשוב שתדעו, כי עובד אינו רשאי לדרוש ממעסיקו לא לצאת ליום חופש שבועי.

אינך חייב לקבל את התנאי הזה. במידה ובכל זאת יתאים לך להעסיק כך עליך לבקש מהעובד מכתב בו הוא מבקש, בשל מחסור במגורים ,שלא לצאת בימי החופשה השבועיים .

למעשה העובד מבקש תשלום (פדיון) עבור יום החופשה השבועי וחשוב שתדע כי אם זוהי תוספת קבועה בשכר היא תבוא לידי ביטוי גם בתחשיב הפיצויים בעת סיום יחסי עובד-מעביד.

 

במידה והעובד מאחר באופן קבוע בחזרתו מחופשתו השבועית, שעה או שעתיים, ניתן להוציא לו מכתב אזהרה שמהאיחור הבא יופחתו לו משכרו שעות האיחור שלו, לפי שווי שעת עבודה משוערכת.

 

 

 

זכותך להחליט על מועדי החופשה השנתית

על פי חוק מי שקובע את מועד היציאה לחופשה הוא המעסיק!

אין לעובד זכות לצבור ימי חופשה ו/או לקבלם בשווה כסף אלא בהסכמת המעסיק. המעסיק יעניק את החופשה על פי חוק בחודש האחרון של שנת העבודה בגינה ניתנת או בהסכמת הצדדים במועד אחר. אשר על כן, אין לעובד יכולת לחייב את  המעסיק שלא להוציא אותו לחופשה ובמקום לקבל עליה כסף, אלא בהסכמת המעסיק וגם לא יותר מ- 7 ימים בשנה.

 

 

 

זכותך לקזז משכר העובד סכומים כקבוע בחוק

על פי החוק  הסכומים המותרים לקיזוז על ידך משכר העובד יכולים להוות עד 25% משכר המינימום (כ-1325₪ לחודש).

הקיזוז אינו אוטומטי אלא בהתאמה לתשלומים על פי התקנות .

תציג בפני העובד את כל הקיזוזים לרבות הוצאות כלכלה בהסכם ההתקשרות עימו ותסביר לו במדויק בשפה שמבין -מה מקזזים.

 

ניכוי עבור מגורים: מאחר והעובד מתגורר בביתך, אתה רשאי לנכות משכרו תשלום עבור מגורים, מעין "שכר דירה". הסכומים הללו מותנים באזור המגורים ושונים מאזור לאזור  ובנוסף מותנים בשאלת הבעלות של המעסיק על אותם מגורים. כלומר יש הבדל בין האזורים השונים בארץ וגם אם המעסיק בעל הדירה או שוכר אותה. לטבלה המלאה

הוצאות נלוות למגורים: מותר לך לנכות משכר העובד הוצאות עבור חשמל,מים,ארנונה וגז בסכום של עד 79.04₪.

ביטוח רפואי: העלויות כיום של ביטוח רפואי לעובד הזר הינם  כ- 2$  ליום והחוק מאפשר  לכם כמעסיקיו לקזז משכרו עד מחצית מהסכום שהנכם מוציאים בפועל עד לתקרה של 123.24ש"ח. (במידה ומחצית מהסכום נמוכה מהתקרה הנ"ל אזי מקזזים את מחצית הסכום בפועל ).

תשלומים של מפרעות או תשלומים שונים ששולמו לעובד לפי הסיכום בין העובד למעביד. כמו הלוואות, רכישת כרטיסי טיסה וכו'.

 

 

 

 

זכותך לדעת

אין חובה לספק לעובד הזר חדר נפרד אלא יש למלא אחר התקנות המוסדרות,  ולהבטיח כי לעובד מיטה וכלי מיטה משלו, ארון בגדים פרטי,וכן ששטח הלינה של העובד לא יפחת מ-4 מ"ר.

חל"ת (חופשה ללא תשלום) אינו נחשב כימי עבודה בחישוב עבור זכויות סוציאליות אלו למעט חופשה (בתנאי שעבד/ה לפחות 200 יום בשנת החל"ת).
בזמן החל"ת גם צריך להודיע לעובד/ת לשלם עבור ביטוח לאומי בעצמו/ה או להחזיר לכם
את החלק היחסי (במידה והנכם פטורים מתשלום כמובן שאין לגבות דבר ובמידה ועליכם לשלם חשוב לא להפסיק לשלם כדי לא לפגוע ברציפות הזכויות). כדאי לתעד את תקופת החל"ת ולהחתים את העובד/ת על כך.

העובד אינו זכאי לקבל את הכספים שהופרשו עבורו לפנסיה אלא רק במועד שבו הוא מסיים לשהות בישראל בסטטוס של עובד זר ולא יכול לשוב ולקבל סטטוס שכזה בישראל (כלומר, במועד שעוזב את ישראל לצמיתות ולא יחזור אליה במעמד של "עובד זר")

 

חברות הסיעוד הינן המעסיק השני של העובד ועליהן ליטול חלק בכל הזכויות הסוציאליות של העובד בהתאמה לחלקן היחסי בשכר

במידה והעובד מבקש להתפטר , גם אם עבד רק 7 ימי עבודה , עליו להתריע במסגרת הודעה מוקדמת על עזיבתו מראש.

 

 

מעביד רשאי לוותר על נוכחותו של העובד ועל עבודתו בפועל בעת תקופת ההודעה המוקדמת, כולה או מקצתה, ובלבד שישלם לעובד פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו.

 

 

 

זכאות להנחות/פטורים במוסדים ממשלתיים וחברתיים שונים

1.ביטוח לאומי

2.מעסיקים שיש להם ח.ס

3.קשישים ניצולי שואה

4.אזרחים ותיקים

 

1.ביטוח לאומי

 

מעסיק חייב להירשם במוסד לביטוח לאומי תוך שבועיים מיום היותו מעסיק לראשונה ולהודיע על פתיחת תיק מעסיק/ה עבור עובד/ת במשק בית.

את הטופס ניתן להוריד באמצעות אתר המוסד לביטוח לאומי או לקבלו בסניפי המוסד לביטוח לאומי.תשלום הב.ל הוא בגובה 2% מהשכר ברוטו. 

החל משנת 2014 מקבל קצבת סיעוד, המעסיק עובד זר באמצעות חברת סיעוד,יהיה פטור מדיווח ותשלום דמי ביטוח על תוספת השכר המשולמת על ידו לעובד הזר בתנאי ופתח תיק בביטוח הלאומי עבור העסקת עובד זר והשכר המשולם על ידו כהשלמת שכר(השלמה מעל השכר המשולם על ידי חברת הסיעוד)אינו עולה על 3,000ש"ח לחודש. (מותנה בתשלום בר הוכחה - הפקדה בחשבון בנק או תשלום בהמחאה).

במידה והשלמת השכר המשולמת על ידי המעסיק עולה על 3,000ש"ח המעסיק חייב לדווח ולשלם על כל השכר שהוא משלם לעובד. 

 

פרטים נוספים באתר המוסד לביטוח לאומי

 

2.מעסיקים שיש להם ח.ס.:

על פי חוק ביטוח סיעוד, זכאי לגמלת סיעוד יקבל שירותים שיסייעו לו  בביצוע פעולות היום-יום ובניהול משק הבית, ויקלו על משפחתו את הטיפול בו ואת ההשגחה עליו - והכול לפי מסגרת הזכאות.

השירותים האפשריים לזכאי לגמלת סיעוד, למעט המטפל/ת בביתו :

  • טיפול במרכז יום לקשישים.
  • אספקת מוצרי ספיגה חד-פעמיים.
  • משדר מצוקה.
  • שירותי מכבסה.

השירותים יינתנו על פי החלטה של ועדה מקומית מקצועית לענייני סיעוד, כדי לבדוק מה הם שירותי הסיעוד המתאימים למבוטח ולבני משפחתו, ומי יטפל בו, יבקרו בבית המבוטח עובד סוציאלי מטעם שירותי הרווחה במקום או אחות קופת חולים.את שירותי הסיעוד יספקו חברות וארגונים שהוכרו כנותני שירותים.

הנחה  בארנונה - מקבלי גמלת סיעוד זכאים להנחה של 70% בתשלומי הארנונה על דירתם.

את ההנחה מקבלים באופן אוטומטי על ידי הרשות המקומית, מאחר וזו מקבלת בסוף כל שנה מביטוח לאומי רשימת הזכאים לגמלת סיעוד. במקרים בהם אושרה גמלת סיעוד במהלך השנה ולא בתחילתה, ניתן לגשת לגזברות העירייה ולהציג אישור מהמוסד לביטוח לאומי על קבלת הגמלה.

הטבה בחשבון המים - מקבלי גמלת סיעוד בשיעור של לפחות 150% (רמה ב' ומעלה) זכאים לתוספת חודשית של 3.5 מ"ק מים בתעריף הנמוך. ההטבה ניתנת אוטומטית ומתעדכנת מידי כמה חודשים אך ההטבה ניתנת גם רטרואקטיבית. גם מקבלי קצבת זקנה לנכה זכאים לאותה הטבה.

הנחה בחברת חשמל - מקבלי גמלת סיעוד ברמה ג' (168%) זכאים להנחה בתשלום חשבון החשמל. ההנחה הינה חודשית בשיעור של 50% עבור צריכה של 400 קווט"ש הראשונים בכל חודש, בתעריף ביתי, בבתים המשמשים למגורים בלבד.

מאחר וחשבון החשמל מגיע פעם בחודשיים, ההנחה תינתן על צריכת עד 800 קוט"ש בכל חשבון.

עד לגובה מקסימלי של כ-120 ש"ח לחודש וכ-240 ש"ח לחשבון דו-חודשי (נכון לינואר 2014).

גם אזרחים ותיקים שמשתלמת להם גמלת הבטחת הכנסה או מקבלי קצבת זקנה לנכה לפי סעיף 251  לחוק הביטוח הלאומי זכאים לאותה הנחה.

 

 

3.קשישים ניצולי שואה. - לבירור מכלול הזכויות לניצולי השואה אנא פנו לרשות לזכויות ניצולי השואה 568265103-  או  למרכז המידע של המשרד לאזרחים ותיקים בטלפון *8840 .

 

4.אזרחים ותיקים:

*פטור מאגרת טלויזיה ורדיו משנת 2006 עד לסוף שנת 2013 ניתן לאזרחים ותיקים פטור מלא מתשלום האגרה.

*הנחות הצגות וסרטים - הנחה של 50% תינתן בקניית כרטיס לסרטים ישראליים בכל ימות השבוע ובכל שעות ההקרנה, כולל בתקופות חגים, על בסיס מחיר כרטיס יחיד הנמכר לכלל הציבור. כמו כן, ישנם בתי קולנוע המעניקים הנחות עד לגובה של כ-20%, גם לסרטים לא ישראליים. הנחה של 50% תינתן בקניית כרטיס למופעים של התיאטראות הנתמכים על ידי המדינה.

*מוזיאונים-  הנחה של 50% תינתן בדמי הכניסה, בעיקר במוזיאונים הרשמיים, כגון: מוזיאון ישראל ,מוזיאון תל אביב ,מוזיאון ארץ ישראל ,מוזיאוני חיפה

*פעילויות תרבות ופנאי - אזרחים ותיקים זכאים ל- 50% הנחה בדמי הכניסה לגנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים אתרי הנצחה ועתיקות.

*נסיעה באוטובוסים - נשים מגיל 60 וגברים מגיל 65 זכאים להנחה בגובה של 50% בכל קווי האוטובוס הציבוריים.

*נסיעה ברכבת - אזרחים ותיקים זכאים לקבל הנחה של 50% ברכבת ישראל, כבר מגיל 60 עבור נשים ומגיל 65 עבור גברים.

*ליוצאים לחו"ל: תעודת אזרח ותיק עם ציון שמו המלא של האזרח הוותיק בשפה האנגלית עשויה להקנות הנחות בחו"ל בהתאם לכללים החלים שם.

*בריאות -

1.בקופות החולים קבועה תקרה מקסימלית לתשלומי ההשתתפות העצמית של משפחה עבור שירותים רפואיים בכל רבעון. משפחה שבה לפחות אחד מבני הזוג בן 65 ומעלה זכאית להפחתת תקרת התשלום הרבעונית בשיעור של 50%.

2.חבר קופת חולים מעל גיל 75 זכאי להנחה של 10% בדמי ההשתתפות עבור תרופות.

3. דמי ביטוח בריאות מופחתים: מקבלי קצבת זקנה בתוספת גמלת הבטחת הכנסה וכן מקבלי קצבת זקנה לנכה זכאים לתשלום דמי ביטוח בריאות מינימאליים.

4.תרופות - אזרח ותיק שמשתלמת לו גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה וכן אזרח ותיק המקבל קצבת זקנה לנכה זכאים להנחה בשיעור של 50% מהמחיר שנקבע לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי בעד תרופות הכלולות בסל שירותי הבריאות, לא חשוב אם רכש את התרופה בבתי המרקחת בקופות החולים או בבתי מרקחת אחרים. לא יותר מתקרה חודשית המשתנה בהתאם לקופת החולים.

5. במידה והאזרח הוותיק מאושפז בבית חולים, וזקוק לשיקום הזכאות לשיקום נקבעת על ידי רופא בין היתר לאחר שמולא דוח עובד סוציאלי, תוך התייעצות עם גורמים נוספים.

במצבים שבהם קיימת המלצה לשיקום וקופת החולים אינה מאשרת - ניתן להגיש קבילה לנציבת קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי במשרד הבריאות בטלפון 6800 * או בפקס 02-5655981 או בדוא"ל kvilot@moh.health.gov.il

6. אזרח ותיק שחלה פגיעה בשמיעתו- צריך לפנות לרופא אף-אוזן-גרון בקופת החולים על מנת לבדוק את זכאותו להטבה לקבלת מכשיר שמיעה.

7.מכשירי שיקום הליכה וניידות -  משרד הבריאות משתתף במימון 75% מעלות מכשירי שיקום והליכה וב-90% מימון מכשירי ניידות ,מתקרת ההשתתפות או מעלות המכשיר כפי שנקבע על ידי משרד הבריאות.

 ישנם מקרים בהם ניתן לקבל פטור מהשתתפות עצמית ומשרד הבריאות מממן

 100% מעלות המכשיר או תקרת ההשתתפות.  הקריטריונים נקבעים על פי נהלי משרד הבריאות.

 

**נכים המאושפזים במוסדות סיעודיים, מוסדות של משרד העבודה ובתי חולים,זכאים למכשירי הליכה ותותבות גפיים בלבד. נכים המקבלים סיוע ממקור אחר כמו: פעולות איבה, שירות בצה"ל, תאונות דרכים משנת 1976 ,נפגעי תאונות עבודה  ונכי רדיפות הנאצים - אינם זכאים לסיוע זה.

 

8. התאמת תנאי דיור למוגבלי ניידות - משרד הבריאות יחד עם משרד השיכון, מסייעים במימון התאמת דרכי הגישה ופנים הבית לאנשים המסתייעים באביזרי עזר ובעלי מוגבלות קבועה בניידות.

הסיוע לפי הקריטריונים בנהלי המשרדים. למידע נוסף יש לפנות  לעו"ס במחלקה למחלות ממושכות ושיקום בלשכת הבריאות או בקופות החולים.

 

 

 

 

נספח לזכותון: חובות המעסיק

1.התקשרות לצרכי עבודה

1א.חוזה עבודה

1ב.הביטוח הרפואי

1ג.מגורים

1ד.השמה

1ה.קבלני כוח אדם

 

2.מהלך העבודה

2א.שכר

2א1.אופן תשלום השכר

2א2.מועד תשלום השכר

2ב.ניכויי חובה מהשכר

2ג.תלוש שכר

2ג1.ניהול רישום

2ג2.מנוחה שבועית

2ג3.חופשה שנתית

2ג4.הבראה

2ג5.מחלה

2ג6.פנסיה

2ג7.ימי חג

 

3.סיום יחסי עבודה

3א.ביוזמת העובד

3ב.ביוזמת המעסיק

 

1.התקשרות לצורך עבודה :

1א.חוזה עבודה:

בין אם אתם מעסיקים ,עליכם לערוך חוזה העסקה מסודר המגן על שני הצדדים במקרה של פיטורין/התפטרות, המעגן יחסי עובד-מעביד כחוק. חוזה העבודה ביניכם המעסיקים לבין העובד הזר אמור להגן עליכם ולמנוע דרישות עתידיות ותביעות מיותרות.  על החוזה להיות מעודכן בהתאם לשינויים בחוק, ובהתאם לתנאי העבודה הנדרשים (עבודה בסופי שבוע חופשות .ו9 ימי חג וכו).

החתימה על הסכם עבודה מחויב על פי חוק וחל איסור להעסיק ללא הסכם עבודה בתוקף. חברת הסיעוד תצייד אתכם בחוזה סטנדרטי כדוגמא, כחלק משירות התאגיד (התמ"ת/משרד הפנים מחייב אותו לספק ללקוח חוזה לדוגמא).  שים לב שלכל חוזה ניתן בהסכמה הדדית להוסיף סעיפים,עליו חותמים שני הצדדים. אל תסתפקו בחוזה סטנדרטי שמשאיר הרבה תחומים פתוחים לפרשנות - הגדירו מראש מה אתם מצפים מהעובד מבחינת תחומי פעילותו ואחריותו וכך תהיו בטוחים שאכן הצרכים שלכם ייענו.

 

1ב.הביטוח הרפואי:

על מנת להמנע מתביעות או תשלומים כבדים במקרה של תאונה או מחלה/אשפוז של העובד במהלך עבודתו הגנו על עצמכם - עליכם לבטח בביטוח רפואי את העובד הזר כבר בתחילת העסקה.

יש לבדוק את תנאי פוליסת הביטוח הרפואי של העובד.

העלויות כיום של ביטוח רפואי לעובד הזר הינם  כ- 2$  ליום והחוק מאפשר  לכם כמעסיקיו לקזז משכרו עד מחצית מהסכום שהנכם מוציאים בפועל עד לתקרה של 124.73ש"ח. (במידה ומחצית מהסכום נמוכה מהתקרה הנ"ל אזי מקזזים את מחצית הסכום בפועל ).

 

1ג.המגורים:

מעסיק חייב לספק לעובדו הזר מגורים הולמים לכל תקופת העסקתו של העובד הזר אצל אותו מעסיק ועד ל- 7 ימים לאחר תום תקופת ההעסקה.

לפי תקנות עובדים זרים, התש"ס - 2000 נקבע כי: אין חובה לספק לעובד הזר חדר נפרד אלא יש למלא אחר התקנות המוסדרות,  ולהבטיח כי לעובד מיטה וכלי מיטה משלו, ארון בגדים פרטי,
וכן ששטח הלינה של העובד לא יפחת מ-4 מ"ר. החוק מאפשר לנכות משכר העובד עבור מגורים לפי אזורים ועבור הוצאות נלוות למגורים ראה סעיף 2ד.

 

1ד.השמה לעבודה באמצעות מתווכי כוח אדם:

עובדים זרים בענף הסיעוד, יכולים לעבוד בישראל באמצעות הלשכות הפרטיות אשר קיבלו היתר להבאה, או לתיווך ולטיפול בעובדים זרים.

 

לא ניתן להעסיק עובד זר לסיעוד אלא רק בתיווך של לשכה פרטית שקיבלה היתר מיוחד לכך.

  מצ"ב קישור לנוהל הלשכות הפרטיות בסיעוד

 

 

1ה. העסקה באמצעות קבלני כוח אדם:

במידה והנכם זכאים לגמלה במסגרת חוק סיעוד אזי לעובד שלכם שני מעסיקים- בעל ההיתר, כלומר אתם (המעסיקים), וחברות הסיעוד . חברות אלה קיבלו אישור מיוחד מהמוסד לביטוח לאומי לתת שירותי סיעוד לנזקקים הסיעודיים - המעסיקים את אותם עובדים - על פי חוק הביטוח הלאומי. חברות אלה נושאות בחלק משכרם של אותם העובדים הזרים.

 

למעשה חברות הסיעוד נחשבות "מעסיק במשותף" ביחד עם המטופל הסיעודי ביחס לכל הזכויות תמורת שעות העבודה שהן אמורות לתת להן כיסוי על פי ההסדר בחוק הביטוח הלאומי.

 

ברוב המקרים, חברות הסיעוד מעבירות את גמלת הסיעוד בצורת תשלום ישירות לחשבון הבנק של העובד הזר,וזאת על חשבון השכר המגיע לו תמורת סך כל עבודתו אצל מעסיקו הנזקק הסיעודי הזכאי לגמלת הסיעוד בהתאם לשעות הזכאות שלו בביטוח לאומי. המעסיק הסיעודי יקבל מחברת הסיעוד 'תלוש שכר',שהוא חשבון אותו חלק מן השכר בהתאם לשעות הזכאות שלו בביטוח לאומי.

את השלמת השכר לסכום הכולל ,כפי שנקבע בין העובד והמעסיק בחוזה העסקה ראשוני, ישלים המעסיק הסיעודי.

חברות הסיעוד הינן המעסיק השני של העובד ועליהן ליטול חלק בכל הזכויות הסוציאליות של העובד בהתאמה לחלקן היחסי בשכר.

 

2.מהלך העבודה

2א.שכר:

שכר המינימום לחודש הקבוע בחוק נכון לדצמבר 2017 הינו 5300ש"ח .

שכר המינימום לשעה (כנגזרת מהסכום לעיל) הינו  .28.50ש"ח.

שעות נוספות מחושבות על פי חוק : השעתיים הראשונות מעל 8 שעות עבודה בתוספת של 25% לשעה , ומעבר להן תוספת של 50% לכל שעה.

אולם במקרה של עובד סיעוד המתגורר בבית המעסיק קשה לקבוע ולפקח על שעות העבודה שלו בפועל, ובתי המשפט חלוקים בשאלה זו , אשר על כן כל מקרה לגופו ויש להיעזר בייעוץ משפטי.

 להרחבה בנושא

 

2א1.אופן תשלום השכר: במזומנים, בשיק או בהמחאת דואר, אם דרך תשלום זאת נקבעה בחוזה בודה או שהעובד הסכים לה בדרך אחרת, ובלבד שהעובד יכול לקבל פרעון השיק או המחאת הדואר במועד .  כדי למנוע אי הבנות בעניין מומלץ כי העובד והמעסיק יסכימו ביניהם על תשלום השכר ישירות לחשבון בנק בישראל שיפתח וינוהל ע"י העובד הזר בלבד - חשוב לדעת כי היתרי ההעסקה שניתנים למעסיקי העובדים הזרים מחייבים על העברת הכספים לחשבון בנק ייעודי אך מאחר ובסיעוד נהוג לתת לעובדים חלק משכרם במזומנים, כדמי כיס שבועיים, או כמזון

       ומשקאות, ניתן חלק להעביר כך וחלק כך.

2א2.מועד תשלום השכר:  לפי חוק הגנת השכר בישראל יש לשלם את השכר מיד בתום

       חודש העבודה שבתמורתה משולם השכר ולא יאוחר מהיום התשיעי שלאחר אותו

       מועד.

 

 

 

2ב.ניכויי חובה מהשכר:

כמו כל עובד בישראל, גם משכרו של העובד הזר חובה על המעסיק לנכות, במקור ועוד לפני העברת התשלום לעובד, תשלום עבור מס הכנסה ותשלום דמי הביטוח הלאומי.

התשלומים הללו קבועים בחוק והם מועברים על ידי המעסיק ישירות לאוצר המדינה-רשות מס ההכנסה ולמוסד לביטוח לאומי. עובדים זרים לצערנו אינם משלמים מס הכנסה על שכרם אך במידה והינך בעל/ת תיק במס הכנסה כמעביד תוכל לנכות אולי הוצאות מיסים .

תשלום הביטוח הלאומי הוא בגובה 2% מהשכר ברוטו. בחלק מהמקרים המעסיק פטור מתשלום לביטוח הלאומי - עוד פרטים תחת זכאות להנחות/פטורים סעיף1.

חשוב לדעת כי ישנם תשלומים למס הכנסה החלים על המעסיק (לדוגמא, היטל עובדים זרים) אותם המעסיק אינו רשאי לנכות משכר העובד הזר והם חלים על המעסיק בלבד.

 

 

2ג.תלוש שכר

החוק אינו מחייב מעסיקים בסיעוד להנפיק תלוש שכר.

יחד עם זאת מומלץ כי גם מעסיק שכזה יחזיק ויעביר לידי עובדו תלוש שכר וכן פירוט שעות העבודה שבהן הועסק העובד אצלו למניעת חילוקי דעות ותביעות הדדיות מיותרות בנושא.למידע נוסף

 

 

2ג1.ניהול רישום שעות עבודה , מנוחה וחופשות:

חובה זו לא חלה על יחיד לגבי עובדו שאותו הוא מעסיק שלא במסגרת עסקו או משלח ידו.

יחד עם זאת מומלץ כי גם מעסיק שכזה יחזיק ויעביר לידי עובדו תלוש שכר וכן פירוט שעות העבודה שבהן הועסק העובד אצלו למניעת חילוקי דעות ותביעות הדדיות מיותרות בנושא.

 

2ג2.מנוחה שבועית והפסקה ביום העבודה:

בתחום הסיעוד חלים הסדרים מיוחדים בעניין שעות העבודה והמנוחה והם שונים בכל מקרה על פי נסיבותיו.לפיכך, ראוי כי בכל מקרה יקבלו העובד ומעסיקו ייעוץ קודם לתחילת ההעסקה מה ההסדר הראוי לנסיבות ההעסקה המיוחדות שלהם בנוגע לשעות עבודה ומנוחה ובנוגע לתגמול עבור עבודה בשעות המנוחה.

 

 

2ג3.חופשה שנתית:

כמו כל עובד במשק הישראלי גם העובד הזר זכאי לקבל תשלום עבור ימי חופשה ממעסיקו.

ימי החופשה נקבעים לפי וותק העובד . לפרטים מלאים

על פי חוק מי שקובע את מועד היציאה לחופשה הוא המעסיק, אין לעובד זכות לצבור ימי חופשה ו/או לקבלם בשווה כסף אלא בהסכמת המעסיק. המעסיק יעניק את החופשה על פי חוק בחודש האחרון של שנת העבודה בגינה ניתנת או בהסכמת הצדדים במועד אחר. אשר על כן, אין לעובד יכולת לחייב את  המעסיק שלא להוציא אותו לחופשה ובמקום לקבל עליה כסף, אלא בהסכמת המעסיק וגם לא יותר מ- 7 ימים בשנה.

על פי החוק ניתן  לתת לעובד 7 ימי חופש בתשלום בפועל  ואת ה - 9הנותרים זכאי העובד לצבור בכל שנה עד ל - 3 שנים (בשל ההתיישנות) לצורך פדיון בכסף. מעסיק
יכול לאשר לעובד, על פי דרישת העובד, שלא לצאת לחופש (בניגוד לתכלית החוק) ולקבל את כל ימי החופשה המגיעים לו בכל שנה ( 14- אחרי קיזוז יום מנוחה שבועי אחד לכל שבעה ימים חופש) בתשלום בסוף כל שנה או בסיום ההתקשרות בין הצדדים, וזאת מבלי לעבור על החוק.

 

מעסיק אינו רשאי ליצור מיוזמתו יתרת חופשה צבורה שלילית. אולם, אם העובד מיוזמתו ביקש והסכים בכתב, שימי החופשה ביתר שניתנו לו יהיו על חשבון חופשה עתידית והסכים שינוכה לו הסכום מכל סכום שיהיה לזכותו בעתיד ניתן לקזז.

 

2ג4.הבראה:

כל עובד בישראל זכאי שישלמו לו תמורת הוצאות מנוחה והבראה.

הסכום המעודכן ליום כתיבת זכותון זה הוא, 378 ₪ תמורת יום הבראה אחד.

העובדים זכאים למספר ימי הבראה לפי הוותק שלהם בעבודה.

דמי ההבראה משתלמים פעם בשנה בלבד, בד"כ בין החודשים יוני-ספטמבר.

מקרה זה הנטו והברוטו זהים, כיוון שעובדים זרים לצערנו אינם משלמים מס הכנסה על שכרם. במידה והינך בעלת תיק במס הכנסה כמעביד תוכלי לנכות אולי הוצאות מיסים וכו, אולם רוב המעסיקים הסיעודיים אינם פותחים תיק מעסיקים במס הכנסה ולכן אינם יכולים לנכות מיסים מהעובדים. המעסיק שלך בניגוד אלייך מדווח למס הכנסה על הוצאות הכנסות וכל הקשור להעסקתך. לפרטים נוספים

 

2ג5.חופשת מחלה:

בעבור היום ראשון 0% השני והשלישי 50% וכל יום נוסף עד לתקרה של 90 ימי זכאות צבורים 100%.

ימי מחלה משולמים כנגד אישור מחלה רשמי.
שווי יום מחלה הינו משכורת ברוטו חלקי 30. התוצאה מוכפלת במספר הימים באישור

המחלה. (ניתן גם לחשב לפי משכורת ברוטו חלקי 25 יום, ואת התוצאה להכפיל

במספר ימי העבודה בתקופת האישור, כלומר לא סופרים את ימי החופש השבועי).

עובד זכאי ל-18 ימי מחלה בשנה עד לתקרה של 90 ימי זכאות צבורים.

אסור לפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו ,עד לתקופת הזכאות המקסימלית (אלא אם ההודעה על הפיטורין ניתנה לפני שהעובד נעדר מהעבודה עקב מחלתו). בנוסף אין לחפוף בין הודעה מוקדמת לימי מחלה.

 

 

 

2ג6.פנסיה:

כל עובד (ובכלל זה העובדים הזרים) זכאים כי יופרשו לטובתם כספים מידי חודש בחודשו עבור 'חסכון פנסיוני'. מדובר בכספים שחובה על כל מעסיק להפריש לטובת ה'חסכון הפנסיוני' .הכספים לטובת החסכון הפנסיוני מופרשים בחלקם ע"ח המעסיק ובחלקם על חשבון העובד. לטבלת האחוזים

 

את הסכום יש להפקיד בחשבון יעודי הנפתח למטרה זו. קיימות שתי אפשרויות:

לפתוח גמלה בחברת ביטוח או לפתוח חשבון בבנק ואליו להעביר כל חודש את המתחייב.

העובד אינו זכאי לקבל את הכספים שהופרשו עבורו לפנסיה אלא רק במועד שבו הוא מסיים לשהות בישראל בסטטוס של עובד זר ולא יכול לשוב ולקבל סטטוס שכזה בישראל (כלומר, במועד שעוזב את ישראל לצמיתות ולא יחזור אליה במעמד של "עובד זר"), או בעת סיום יחסי עובד-מעביד, הקודם מבין השניים.

 

2ג7.ימי חג:

הזכאות לדמי חגים מתחילה לאחר שהעובד השלים 3 חודשי עבודה אצל המעסיק.

לגבי העובדים ששכרם משולם מידי חודש תמורת חודש עבודה מלא - ישולם להם מלוא השכר המגיע גם תמורת ימים בחודש שבהם שהו בחופשת חג ולא הגיעו לעבודה.

על העובדים לתאם בתחילת העסקה עם המעסיק את ימי החג שבהם יעדרו מהעבודה (הם יוכלו לבחור אם להיעדר מהעבודה בימי החג היהודיים או בימי החג על פי המסורת שלהם).

יש לשלם לעובד תמורת 9 ימי חג בשנה בסה"כ.

עובד לא יהיה זכאי לתשלום תמורת ימי חג החלים ביומו החופשי.

התשלום תמורת ימי החג הוא תשלום השכר שהיה משולם לעובד ביום עבודה רגיל אלמלא היה נעדר מעבודתו לרגל החג.

 

 

 

3.סיום יחסי העבודה

3א.ביוזמת העובד ומשמעויותיה:

אם מסיבה כלשהי העובד הזר מעוניין להפסיק לעבוד אצל המעסיק - הוא יכול לעשות כן ואסור למנוע זאת ממנו.

הפסקת העבודה כפופה להנחיות חוק הודעה מוקדמת לפיטורין ולהתפטרות ואשר לפיהם על העובד לתת למעבידו הודעה מוקדמת על כוונתו להפסיק את יחסי העבודה ביניהם.

אורך תקופת ההודעה המוקדמת מותנה בוותק העבודה של העובד אצל מעסיקו ובצורת העסקתו

בתחום הסיעוד -הנוהל מחייב את העובד להודעה מוקדמת שונה מזו של המעסיק על מנת להגן על המעסיק, וכבר אחרי 7 ימי עבודה על העובד לתת הודעה מוקדמת להתפטרות. לפרטים המלאים

אם העובד לא נתן למעסיקו הודעה מוקדמת צפוי כי ינוכה משכר העבודה האחרון שלו תמורת אי-ההודעה כאמור.

 

מומלץ כי ההודעה תימסר בצורה כזאת שהעובד יוכל להוכיח את מסירתה למעסיק

 

 

 

3ב.ביוזמת המעסיק ומשמעויותיה

גם מעסיק יכול ליזום הפסקת יחסי העבודה עם העובד הזר. ועליו לתת לעובד הודעה מוקדמת על כוונתו לפטרו. אורך תקופת ההודעה המוקדמת מותנה בוותק העבודה של העובד אצל מעסיקו ובצורת העסקתו ותואמת את הנהוג המשק. לפרטים המלאים

 

 

כל הכללים הנזכרים, שחלים על הודעה מוקדמת של עובד למעסיק, חלים גם בכיוון של הודעה מוקדמת מהמעסיק לעובד.

 

יצויין כי במקרה של פיטורי עובד עקב "הפרת משמעת חמורה" או "הפרת אמון המעביד" - החוק יכול לאפשר פיטורין ללא הודעה מוקדמת, אם כי לבית המשפט הסמכות להחליט אם התקיימה הפרת משמעת כזו.

בנסיבות של פטירת המעסיק החוק שותק לגבי הודעה מוקדמת . הפסיקה בשנים האחרונות נעה לכאן ולכאן, כאשר כל מקרה נבחן לגופו ולנסיבותיו כמובן, כאשר הרציונל הוא כן ליתן דמי הודעה מוקדמת וזאת משום הרצון להבטיח כלכלית את העתיד הקרוב של העובד שמקור פרנסתו נקטע ולא באשמתו. עם זאת נפסק כי במקרים בהם העובד מסרב לעבוד בזמן השבעה ולבטח כאשר מצא עבודה אחרת, מתייתרת הזכות ליתן דמי הודעה מוקדמת. במקרה של פטירת מעסיק כאשר יבקשו היורשים שלא לחשב דמי הודעה מוקדמת, עליהם לקחת בחשבון ששלילה זו , אם תועמד במבחן בית משפט, השופט הוא שיחליט על שלילה מלאה , חלקית , או כלל לא.

 

מעביד רשאי להודיע לעובד שנתן הודעה מוקדמת להתפטרות/פיטורין, כי הוא מוותר על נוכחותו של העובד ועל עבודתו בפועל בעת תקופת ההודעה המוקדמת, כולה או מקצתה, ובלבד שישלם לעובד פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו. כלומר, אין בעיה לוותר על נוכחות העובד, אך מחוייבים לשלם על התקופה כאילו עבד בה בפועל.

חשוב לדעת כי מותר לחפוף בין ימי הודעה מוקדמת לימי חופשה בתנאי שלאחר הימים החופפים עדיין תיוותר יתרה של לפחות 14 יום של הודעה מוקדמת לא בחפיפה.

 

לפי חוק פיצויי פיטורין, באם מעסיק פיטר את עובדו הוא חייב לשלם לו פיצויי פיטורין.

את פיצויי הפיטורין חייב המעסיק לשלם לעובד במועד שבו עליו לשלם לעובד את שכר העבודה האחרון בעד תקופת עבודתו.

 

עובד שלא שולמו לו פיצויי פיטורין זכאי לתבוע את מעסיקו לקבלת הפיצויים .

 

ישנם מקרים חריגים שבהם עובד לא יהיה זכאי לקבל פיצויי פיטורין גם אם הפסקת העבודה היתה ביוזמת המעסיק (מקרים אלה נדירים ובד"כ מדובר בעובד שהזיק למעסיק בצורה כזו או אחרת במהלך עבודתו).

 

במקרה של הפסקת יחסי עבודה משום שהמעסיק נפטר- גם אז העובד זכאי לקבל פיצויי פיטורין.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כניסה