חברות סיעוד להעסקת עובדים זרים

במידה ויש לכם חוק סיעוד ובחרתם בגמלה בשירותים ולא בכסף, לעובדת שלכם יש שני מעסיקים – המשפחה מצד אחד וחברת הסיעוד מצד שני. חברת הסיעוד משתתפת בתשלום עבור התנאים הסוציאליים עבור חלקה בהעסקה, לפי השעות במסגרת חוק סיעוד.

להלן נוסחה לחישוב אחוזי משרה:

משרה מלאה 100% = 182 שעות
שעות סיעוד בחודש  = Y

Y לחלק ל-1.82 = אחוזי המשרה של חברת הסיעוד והיתרה של המשפחה

לעובד/ת שלכם יש שני מעסיקים – בעל ההיתר, כלומר המטופל, וחברת הסיעוד המשלמת לעובד בהתאם לשעות הזכאות שלו בביטוח לאומי.

חברות הסיעוד נוהגות לשלם את רכיב ההבראה מדי חודש. מומלץ לבדוק את תלושי השכר, ולראות האם השכר כולל בתוכו גם את רכיב ההבראה.

במקרה כזה, ההשלמה מצד המשפחה נמוכה מאשר הייתה אמורה להיות מדי חודש, ולכן עם השלמת שנה המעסיק הפרטי משלם דמי הבראה מלאים. בכך למעשה הוא מתקזז מול חברת הסיעוד, והעובדת מקבלת את כל שהיא זכאית.

נוהל רשות האוכלוסין וההגירה מחייב גם את חברות הסיעוד.

חברות סיעוד רבות נטו לשלם במתווה חודשי את ימי החופשה לעובד והחוק אינו מתיר התנהלות כזו כיום.

חברות הסיעוד אמורות לשלם לעובד עבור ימי חופשתו כאשר יוצא בפועל לחופשה בדיוק כמו כל מעסיק פרטי .

עם יציאת העובד לחופשה יש למלא בדוח השעות המוגש לחברת הסיעוד את ימי החופשה אותם מבקש העובד לנצל, והחברה תשלם לעובד במעמד השכר החודשי בגין ימי החופשה שצבר בעודו בחופשה.

רכיב ההבראה הינו הרכיב היחיד המותר על פי חוק לתשלום במתווה חודשי.

לנהלים המלאים בשפות השונות בנוגע לאיסור פדיון ימי חופשה

ברוב המקרים חברת הסיעוד אינה משתתפת בתשלום עבור הודעה מוקדמת, מהסיבה הפשוטה שהעובד ממשיך לעבוד אצל חברת הסיעוד ורק מחליף משפחה.

יחד עם זאת, בכפוף לאגרת 455 של הממונה לזכויות עובדים זרים בעבודה כל אחד מהצדדים (חברת הסיעוד ובעל ההיתר) חייב בתשלום ההודעה המוקדמת לעובד בהתאם לחלקו בהעסקה.

חברות הסיעוד, בהתאם להנחיות הביטוח הלאומי, מפקידות את כספי הפנסיה והפיצויים בקרן מיוחדת שיועדה לכך. הנושא מבוקר על-ידי המוסד לביטוח לאומי. הכספים יועברו לעובד עם צאתו את ישראל לצמיתות.

חברת הסיעוד מסיימת את יחסי עובד מעביד מול העובד בתשלום כל הזכויות על חלקה בהעסקה, כולל פיצויים, פנסיה, הבראה וימי חופשה. חלק מהכספים משולמים לעובד/ת במעמד העזיבה, והיתרה תינתן לעובד/ת בשדה התעופה לכשיצא את הארץ לצמיתות.

במעבר לגימלה כספית בעל ההיתר הופך להיות המעסיק הבלעדי של העובד ובבוא העת לסגור חשבון עליו לשלם לעובד את הזכויות הכספיות להם זכאי העובד לפי חלקו בהעסקה במהל כל התקופה.

עליך לחשב רק לאחר שישה חודשים, במידה והעובד אינו גורר איתו קופת גמל קודמת . את החישוב כדאי לך לעשות על חלקך בלבד, כלומר בכל חודש לבדוק (החל מהחודש השישי) מה חלקך בתשלום ועל החלק הזה לחשב את האחוזים של חלק המעביד בלבד. כך לא תיכנסי לנישה של החלק של חברת הסיעוד.

המעסיק יקיים את חובותיו להפרשות פנסיוניות כפי שכתוב בתדריך הבא:

אם חלק מההפרשות או פיצויי הפיטורים צריך לחול על גורם אחר (למשל על חברת הסיעוד) – אותו גורם ייתן את הדין ביחס להפרשתם או לתשלומם.

במקרה מורכב יותר, נוכח 'פטירת' שני הגורמים החייבים בהפרשה – פטירת המעסיק ופשיטת רגל של חברת הסיעוד; והצורך לגבות את הזכות ממי שבא בנעליהן בהקשר זה (העזבון וכונס הנכסים או המוסד לביטוח לאומי) – ייתכן ולא יהיה מנוס מקביעה של בית הדין לעבודה, שיפסוק מי צריך לשלם לעובדת וכמה.

חובת ההפרשות ותשלום הפיצויים של חברות הסיעוד קבועה בהסדר שלהן מול המוסד לביטוח לאומי, ויש לפנות אליהן כדי לקבל מענה מדויק ביחס לאופן המימון.

לעובדת יש שני מעסיקים, המשפחה וחברת הסיעוד. כל אחד מהמעסיקים משלם את חלקו בשכר ובתנאים הסוציאליים לפי היקף המשרה.

חברת הסיעוד מחוייבת על פי חוק להפקיד את כספי הפנסיה והפיצויים בקופה ייעודית, ולשחררם רק בעת יציאת העובד את הארץ בשדה התעופה; ויש עליה פיקוח ובקרה.

לעומת זאת המעסיק הפרטי מחויב לשלם את חלקו בהעסקה עת יציאת העובדת את הארץ או בעת סיום יחסי עובד מעביד – הקודם מבין השניים.

חישוב התנאים הסוציאליים על ידי חברת הסיעוד והחתמת העובדת, מהווה התחייבות לתשלום הסכום המצוין בעת עזיבת הארץ. על המעסיק הפרטי לשלם את ההפרש בעת סיום יחסי עובד מעביד שלרוב קודמים לעזיבת העובדת את הארץ.