מידעון 40 – עדכונים לשנת 2020

מי מכלכל את מי?

מי נושא בנטל כלכלת העובד הזר בסיעוד – המעסיק או העובד?

ניכויים משכר העובד בשל הוצאות כלכלה הם על סמך פסיקת בתי המשפט ולא מוסדרים בחוק. פסיקה אחרונה קבעה כי קיזוז משכר העובד בגין כלכלתו לא יעלה על 10% מהשכר. כל זאת בתנאי שכל הקיזוזים כולל הכלכלה אינם עולים על 25% משכר המינימום (לפי פסיקות). את נושא הכלכלה יש להסדיר מול העובד על מנת לשמור על החוק ולהמנע מתשלום יתר , אם לא עשיתם זאת עד כה, עליכם לקבל את הסכמת העובדת לכך בכתב.

פירוט מצבים:

אם העובד מתגורר בבית המעסיק ומשתמש בכלכלת הבית, או אם העובד אינו גר בבית המעסיק אך במהלך שהותו משתמש בכלכלת הבית – ניתן לקזז סכום ריאלי, יש לעשות חישוב מקורב של עלות האוכל של העובד שמסופק על ידי המעביד: ניתן לקזז סכום ריאלי, יש לעשות חישוב מקורב של עלות האוכל של העובד שמסופק על ידי המעביד.

אם דואג העובד לכלכלתו בעצמו אזי אין לקזז משכרו בגין כלכלה.

כאשר המעביד שוהה בבית החולים – אם באופן רגיל מורידים כלכלה מהמשכורת בימים שהמעסיק בבית, צריך לממן לעובד ארוחות בזמן השהייה בבית החולים , אם באופן קבוע דואג העובד לכלכלתו, ימשיך לעשות כן גם בעת אשפוז המטופל.

בנוסף לכלכלה מותרים קיזוזים נוספים משכר העובד בגין מגורים, הוצאות נלוות ,ביטוח רפואי ועוד  – כל הפרטים

שעתיים מנוחה לעובד במשרת אמון כולל מגורים – זכאי או לא זכאי?

בג"ץ, בהרכב של 7 שופטים הגדיר את משרת הסיעוד כמשרת אמון. המשמעות של זה הינה נוכחות 24 שעות של העובד בבית המטופל, כאשר העבודה בפועל והתשלום עבורה הינה כמשרה מלאה.

מטפל סיעודי העובד בבית המטופל אינו עובד במהלך כל היום ולא ניתן כלל לאמוד את שעות עבודתו בפועל או שעות מנוחתו, בנוסף לכך מידת החופש בעבודה לעובד הזר הינה רבה, ובשל כל אלה קבע בית הדין הגבוה לצדק כי מטפל סיעודי עובד במסגרת משרת אמון.

לכן אין כל חובה לתת הפסקה של שעתיים בעבודת העובד הזר במגורים משותפים עם המעסיק. גם היועץ המשפטי של משרד הכלכלה – אינו מכיר כל סימוכין לכך בחוק. כן יש לתת חופשה שבועית של 25 שעות רצופות מידי שבוע – יום מנוחה שבועי,  ואם אכן העובד/ת מקבל חופשה זו מידי שבוע (או תשלום עליה) אזי אין לו כל זכאות לדרוש יותר מזה. מעבר לחופשה השבועית על העובדת להיות בבית המעסיק זמינה להשגחה ואינה אמורה לצאת, במיוחד אם המטופל הינו חסר ישע.

יחד עם זאת, אם עד כה זו היתה ההתנהלות, על מנת לשנות זאת כעת עליכם לקבל את הסכמתו לכך בכתב, בנוסף יש לבדוק מה מקור בקשת העובדת ואם צריכה להתאוורר מדי פעם וניתן לאפשר לה, אפשר לעשות כן אך לא באופן קבוע.

פטור גורף לבעלי היתר להעסקת עובד זר מתשלום ביטוח לאומי

עד כה, העסקת עובד זר מחוייבת היתה בדיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי בגובה של 2% משכר העובד ברוטו, תשלום זה הוטל על המעסיק. במהלך 2017 התקבלה החלטה לפטור את מעסיקי העובד הזר הזכאים לגמלת סיעוד או שר"ם עד גובה שכר של 3000 ש"ח. בשנת 2018 הועלה הרף לכדי שכר של 5500 ש"ח.

כעת נתקבלה החלטה שנכנסה לתוקפה בינואר 2020 שכל בעל היתר להעסקת עובד זר, גם אם אינו זכאי לגמלה כלשהי פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי לעובד עד לגובה שכר של 5500 ש"ח. אם שכר העובד גבוה מ-5500 ש"ח, ישלם המעסיק 2% על ההפרש בלבד. עדיין קיימת חובת פתיחת תיק ודיווח לכל המעסיקים. לאתר הביטוח הלאומי

האם ניתן לפרוס את תשלומי התנאים הסוציאליים לעובד בתחום הסיעוד על פני התשלומים השוטפים מדי חודש, כך שלא יצטברו לתשלום בסוף ההעסקה?

-דמי הבראה, דמי חופשה שנתית, קרן הפנסיה ומרכיב הפיצויים –

מכל הרכיבים הסוציאליים רק את רכיב ההבראה ניתן לשלם במתווה חודשי. פשוט לחלק את סך הזכאות על פני 12 חודשים ולהוסיף לתשלום החודשי את החלק היחסי.

ימי חופשה נצברים כנגד ותק וישולמו כנגד חופשה בפועל או בסיום יחסי עובד מעביד (עד 3 שנים צבירה).

פנסיה ופיצויים, בתור מעסיק עליך להפריש לקופה ייעודית 6.5% ועוד 6% משכר ברוטו לפנסיה ופיצויים לעובד, כך שמידי חודש חוסכים את הכספים אך לא משלמים לעובד מידי חודש אלא רק בסיום העסקה.

האם מטופל הנמצא במחלקה סיעודית יכול להעסיק עובד זר?

ברמת העיקרון אין מניעה להמשיך ולהעסיק עובד זר בתנאים אלו. כמובן שיש לבחון את תנאי המגורים לעובד אם בכלל, וגם ייתכן והעובד לא יסכים לכך, אך היתר העסקה לא מתבטל בשל אשפוז המטופל במחלקה סיעודית. מה שכן יבוטל זו הגמלה, זאת מאחר והמדינה לא תאפשר תשלום כפול למטופל, ולכן תשלום שכר העובד יוטל על המעסיק בלבד או משפחתו.