ש.עובד שלנו נקע את רגלו וקיבל 5 ימי מחלה בגין הנקע. האם להגיש תביעה להכרה כתאונת עבודה למרות שאני מחוייבת בכל מקרה בתשלום בסופו של תהליך? 

ת.לבחירתך ובחירת העובד. רצוי לגשת לסניף הביטוח הלאומי המטפל של העובד ולברר שם את כדאיות התביעה. לרוב הכדאיות להגיש גם אם אין חובת פיצוי מהביטוח הלאומי נבחנת אם יש סיכוי להחמרה או חו"ח נכות.

ש. עובד שלנו נחתך בידו וקיבל 5 ימי מחלה. העובד טוען שהוא יכול לחזור לעבודה בטרם הסתיימו ימי החופשה. האם מותר להעסיקו בזמן חופשת מחלה?

ת. יש להבדיל אם התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי הביטוח הלאומי או שזו מחלה רגילה שהעובד קיבל מהרופא 5 ימי מחלה. החוק קובע שאם עובד עובד בתקופת ימי מחלה הוא לא זכאי לימי מחלה ואפשר אפילו לקזז לו אותם אם עבד באותם ימים וגם שולמו לו דמי מחלה. לכן אם העובד אכן מבחינה רפואית יכול לבצע את העבודה ניתן להחזיר אותו לעבודה ולשלם לו שכר רגיל ללא ימי מחלה. בכל מקרה אם לעובד קיימים ימי מחלה צבורים לא יהיה זכאי לדמי פגיעה מעבודה מהביטוח הלאומי אלא רק לאחר שיסתיימו לו הימים ועדיין יעמוד בתנאי ביטוח לאומי לזכאות לגמלה.

ש. אני מעוניין להעסיק עובד במפעל לייצור בלוקים (עבודה פיזית) האם אני יכול לבקש אישור רפואי לפני קבלתו לעבודה? 

ת. אני לא רואה כל פסול בכך, כמובן להסביר את הצורך בגינו נדרש האישור. לעובד יש זכות לסרב להמציא ולמעסיק זכות לא להעסיקו כמובן.

 ש. האם יש צבירת ימי חופשה בזמן חופשת לידה?

ת. על פי חוק חופשה שנתית הזכאות לחופשה נגזרת על פי ימי עבודה בפועל, ועל כן אין צבירת חופשה בתקופת חופשת הלידה שכן העובדת אינה עובדת בפועל. אולם אם העובדת עבדה באותה שנה לפחות 200 יום תהא זכאית למכסת החופשה המלאה על פי הוותק שלה במקום העבודה לאותה שנה ספציפית.

 שאל שאלה  אישית את היועץ המשפטי של הקו למעסיק והתשובה תגיע לדוא"ל שלך

      לחץ  הרשמה למערכת

ש. עובדת שלנו תצא בקרוב לחופשת לידה. מתוקף תפקידה (משווקת) לעובדת יש רכב צמוד אותו היא קיבלה מהמפעל. הרכב נמצא אצל העובדת גם מחוץ לשעות עבודתה. האם בתקופת הלידה צריכים להמשיך לתת לה להחזיק ברכב או שמא ניתן להעביר אותו למשווק זמני שנביא עד לחזרתה מחופשת הלידה? 

ת. אין הגדרה בחוק לענין זה. על פי פסיקת בית המשפט (פס"ד דליה גורביץ)מה שקובע בענין זה, בהעדר הגדרה מפורשת בהסכם העבודה עם העובדת, הוא הנוהג בחברה. אם הנוהג בחברה עד כה להשאיר את הרכב במהלך תקופת חופשת הלידה, קרי כך נהגו עד כה בחברה במקרים דומים, אזי יש להשאיר הרכב בחופשת הלידה. אם לא קיים נוהג/נוהל, ממליץ לכתוב נוהל כתוב הנוגע לעובדת היוצאת לחופשת לידה ולקבוע מפורשת הוראות לענין הרכב הצמוד לה וכמובן להמציא לכל עובדי החברה מבעוד מועד.

שאל שאלה  אישית את היועץ המשפטי של הקו למעסיק והתשובה תגיע לדוא"ל שלך

 הקשה על נושא תפתח את השאלות והתשובות הקשורות אליו: 

או  הרשם לאתר ושאל שאלה  אישית את     

היועץ המשפטי של הקו למעסיק.  

התשובה תגיע לדוא"ל שלך תוך 48 שעות .

 הרשמה למערכת

מכתב תודה

חברים יקרים
עזרתכם יקרה מפז  . תודה על העידכון ועל עבודת הקודש שאתם עושים
בכל ההערכה
אסתר אבן טוב
מנהלת ש י ל קרית אונו  

ש. האם ניתן לערוך חיפוש בחדרה של עובדת זרה ולפתוח את הארון והשידה. לחלופין האם ניתן לדרוש ממנה לחפש בחדרה (לרבות פתיחת ארון ושידה) בנוכחותה ?

ת. חיפוש בחפציה האישיים של העובדת מהווה חדירה לפרטיות, כמובן חיפוש ללא אישורה. ניתן לבקש את אישור העובדת לכך, ובכפוף להסכמה ולבצע את החיפוש בנוכחותה בהסכמתה. אם יש חשד לגניבה הדרך היחידה החוקית היא לפנות למשטרה בתלונה כי היא הגוף האחראי ובעל הסמכות לטפל בכך.

ש.אנו רוצים להעניק סכום כסף לעובדת שלא זכאית לפיצויים(כמתנה). איך לקרוא לתשלום זה ועל מה להחתים אותה?

ת.אין משמעות לשם, ניתן לקרוא לזה "בונוס" או כל סכום אחר, אולם אם העובדת התפטרה ו/או סיימה עבודתה ואינה זכאית לפיצויי פיטורים, והמעסיק בכל זאת רוצה לשלם לה פיצויי פיטורים, יש להחתימה כי מקבלת, לפנים משורת הדין, ועל אף שאינה זכאית לפיצויים את הסכום של ____ש"ח וכן להחתימה שבמידה ותתבע את המעסיק בקשר לכל חוב בגין תקופת ההעסקה אזי יקוזז הסכום שניתן לה כמתנה מכל חוב שיפסק לטובת העובדת.

א. ימי חג:

ש.1.כמה ימי חג מגיעים לעובד זר?

ת. עובד זר זכאי ל - 9 ימי חג בתשלום והוא יכול לבחור לקבל את ימי החג על פי דת ארץ המוצא שלו או על פי החגים היהודים. הזכאות לעובדים זרים בתחום הסיעוד הגרים אצל המעסיק בבית היא מיום העבודה הראשון.

ש.2. האם ימי החג נספרים לפי שנה קלנדארית  או מהיום שהעובד התחיל לעבוד?

ת. מהיום שהעובד התחיל לעבוד (בתחום הסיעוד) ולאחר שלושה חודשים בכל תחום אחר. הימים הם פר שנה קלנדארית, אולם הם חלים לפי מועדם. (הסבר: אם עובד עבד חצי שנה ובמשך החצי שנה הזו חלו כל 9 ימי החג שלו על פי דת ארץ מוצאו ובכך בחר יהיה זכאי לקבל את כולם).

ש.3. קראתי שלעובד מהפיליפינים מגיע 14 ימי חג ,מה החוק בארץ ? כמה ימי חג?

ת. אין ייחוס מיוחד לעובד זר פילפיני .על פי חוק, זכאי כמו כל עובד ל - 9 ימי חג, כעובד ישראלי.

ש.4. מהו פדיון יום חג? 

ת.ניתן לשלם בכסף את שווי ימי החג. יום חג שהעובד עבד בו בפועל מגיע לו 150% משווי יום העבודה הרגיל, ובנוסף יום מנוחה חלופי.                         

ש.5 עובדת עבדה רק 18 יום ופוטרה. הביאה מכתב מקו לעובד שהיה חג וצריך לשלם לה 231 ש"ח. המעסיקה טוענת שהיות ולא הודיעה לה שרוצה לצאת לחג, לא יידעה אותה שזה חג, ועבדה כרגיל ללא טענות כנראה לא היה ברצונה לצאת ולכן אין צורך לשלם לה על כך כי זה לא חג שהיה בכוונתה לקחת, זה לא שהיא מנעה ממנה. האם צריכה לשלם?

ת.

על פי החוק עובד זר/ישראלי זכאי ל - 9 ימי חג בשנה.

לעובד ישראלי יש רשימה סגורה של 9 ימי החג, בניגוד לעובד זר שצריך לבחור ולהודיע למעסיק מראש בהסכם העבודה אילו 9 ימי חג בשנה בוחר לקחת. צודק המעסיק שאינו יודע מתי מתקיימים חגי עדתו של עובד הזר ועל הצדדים לסכם מראש את 9 ימי החג.

אשר על כן משלא נסגר בין הצדדים מפורשות מהם 9 ימי החג (וחשוב שיכתבו בהסכם העבודה בין הצדדים מפורשות) לא יכול לנחש המעסיק, כי יש הרבה יותר מ - 9 ימי חג בכל דת, האם מדובר בחג שהעובד רוצה לנצל בתשלום.

אשר על כן, לדעתי, אין לשלם לעובדת הנ"ל את יום החג, בהנחה כמובן שקיבלה שכר רגיל בגין אותו יום.

ש.העובד יצא בטעות ל- 14 ימי חג במקום 9 המגיעים לו , בשנה שעברה. מה אוכל לעשות?

ת. להחתים את העובד כי קיבל 5 ימי חג בתשלום ביתר בשנת X בשל טעות והוא מאשר כעת לקזז לו את   ימי החג מהימים שלזכותו  בשנה הבאה ,  או לחילופין לקזז את השווי של הימים העודפים ממשכורתו הקרובה לבחירתו. יש לשים לב שכל ההורדה לא תעלה על 25% מהמשכורת. ניתן לחלק את סכום ההורדה.

חשוב מאד שהעובד יחתום על כך בכתב בשפה המובנת לו כדי שהקיזוז/תיקון יעשה כדין.

ש. מהו אורך יום חג של עובד זר?

ת. אין הגדרה בחוק לגבי אורך של יום חג. חג דינו כדין שבת  כשמדובר בחגים של היהדות. אם העובד יוצא לחג על פי עדתו הוא זכאי סה"כ ל - 9 ימי חג, שהמינוח יום הכוונה באי הגדרה אחרת ל - 24 שעות ומכך אנו למדים על אורך יום החג. אולם, באם לדוגמא קיים חג על פי עדתו של העובד שחל 3 ימים ברציפות לדוגמא, והעובד בוחר לצאת לחג הנ"ל הוא יצא לשלושת ימי החג במלואם או אז יקוזזו לו מיתרת החגים 3 ימים ויהיה זכאי רק לעוד 6 ימי חג בתשלום.

 שאלה: "אני מעסיק עבור בני האוטיסט עובד זר 5 שנים, אשר לא ביקש ולא קיבל מחוסר ידע משותף את סה"כ ימי החג להם הוא זכאי . מה אוכל לעשות כעת?"

תשובה: ניתן להחתים את העובד על מסמך המאשר כי קיבל את כל המגיע לו על פי דין (ניתן לפרט) וכי אין לו כל טענות ו/או תביעות בקשר עם תקופת יחסי עובד מעביד. עם זאת עליך לדעת, כי אין הכרח כי מסמך כאמור "יכסה" אותך, שכן אם ישתכנע בית הדין כי קופחו זכויות העובד, או כי לא הבין את מהות חתימתו ו/או את השפה ו/או לא היה מודע לזכויותיו יפסוק נגד המעסיק חרף קיומו של מסמך כאמור. בעקרון זכויותיו של העובד מגיעים לו גם אם לא "ביקש " אותם - הכל בכפוף לתקופת ההתיישנות, אשר בעקרון הנה בת 7 שנים בכפוף לחריגים. כך למשל לגבי חופשה שנתית נקבעה תקופת התיישנות מיוחדת בת 3 שנים.

"מידע זה הובא באמצעות עו"ד עמית יודפת, יועצו המשפטי של הקו למעסיק, על סמך הנתונים שסופקו על ידי השואל, אולם אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי קונקרטי וספציפי לענין הנדון"

ש.1.כמה משלמים להבראה?
ת.הזכאות לדמי הבראה לכל עובד ישראלי וזר משתכללת רק לאחר עבודה רציפה של שנה שלמה אצל אותו מעסיק. לאחר שנה ראשונה זכאי העובד ל - 5 ימי הבראה, שנה שניה ושלישית - 6 ימים וכן הלאה על פי צו ההרחבה. (רביעית עד עשירית - 7 ימים, שנה 11-15 מגיעים 8 ימי הבראה, 16-19 מגיעים 9 ימי הבראה, שנת עבודה 20 ואילך - 10 ימי הבראה לכל שנה).
שווי יום הבראה משתנה בצו פורמלי כל מספר חודשים. נכון  ליולי 2011 שווי יום הבראה הינו 365 ₪ ברוטו ליום .

ש. העובדת שלי הודיעה על התפטרות ב- 1/6/2011 ב- 28/6/2011 ימלאו לה שנה בעבודה. ההודעה המוקדמת ניתנה עד ה- 1/7 האם אני צריך לשלם לה הבראה?כי לדעתי חיכתה עד תום השנה על מנת לקבל תשלום זה אציין שבסופו של דבר העובדת עזבה באמצע החודש כי מצאנו קודם לכן עובדת . ת. באופן עקרוני על עוד לא נותקו יחסי עובד מעביד שעון הזמן והותק ממשיך לרוץ...ולכן אם העובד השלים שנת עבודה מגיע לו הבראה. אם בסופו של יום נותקו יחסי עובד מעביד לפני תום השנה על פי החוק היבש אין חובה לשלם דמי הבראה, אולם פסיקת בתי הדין לעבודה פסקה כי גם סמוך לשנת עבודה יש לשלם את התשלומים אם יוכח כי נסיבות סיום העסקה לא נבעו כתוצאה מנסיון המעסיק להתחמק מתשלום חובות.  במקרה דנן העובדת היא זאת שהתפטרה ולא פוטרה ולכן יש למעסיק טענות טובות שלא הוא זה שניסה להתחמק מתשלום חובות. "מידע זה הובא באמצעות עו"ד עמית יודפת, יועצו המשפטי של הקו למעסיק, על סמך הנתונים שסופקו על ידי השואל, אולם אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי קונקרטי וספציפי לענין הנדון"
הגיעה תגובה לשאלה   כמה דמי הבראה מגיע לעובדת זרה שהחלה לעבוד אצלי במרץ 1966. האם ניתן לקזז מול דמי דמי הבראה (שלא שילמתי) תשלומים אחרים ששילמתי לה ביתר. (ראה להלן) : שאלה הגב' הנ"ל גרה אצלי ומעולם לא ניכיתי לה דמי מחיה ושילמתי לה בונוסים, כרטיסי טיסה לחופשת מולדת ודמי כיס גבוהים (כיום 350 לשבוע). כיום העובדת דורשת דמי הבראה רטרואקטיבית. : רקע נדרש להבנת השאלה אני מניח שהחלה לעבוד אצלך במרץ 1996 ולא 1966 כרשום. לשאלתך, לא ניתן לקזז מתשלומים ששולמו ביתר, שכן החוק אוסר את זה, שכן לא שולם ביתר אלה זו היתה המשכורת. כל עוד היא עובדת יש לשלם לה דמי הבראה עד 7 שנים אחורה, אם כבר לא עובדת יש התיישנות ויכולה לתבוע רק שנתיים אחורה. כמובן שיש להחתים אותה במפורש על התשלום וכי אין לה כל טענות בנושא בכפוף לקבלת הכסף. "מידע זה הובא באמצעות עו"ד עמית יודפת, יועצו המשפטי של הקו למעסיק, על סמך הנתונים שסופקו על ידי השואל, אולם אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי קונקרטי וספציפי לענין הנדון" : תגובה

ש.1. מהם הניכויים המותרים להורדה משכר העובד בגין כלכלה?ת.ניכויים משכר העובד בשל הוצאות כלכלה הם על סמך פסיקת בתי המשפט ולא  מוסדרים בחוק. בכל מקרה אין לקזז יותר מ10% משכר המינימום לגבי כלכלה בתנאי שכל הקיזוזים כולל הכלכלה אינם עולים על 25% משכר המינימום. (פסיקות). פירוט מצבים:

א. מתגורר בבית המעסיק ואוכל שם :
ניתן לקזז סכום ריאלי אם עובד גר בבית ואוכל על חשבון המעסיק , יש לעשות חישוב מקורב של עלות האוכל של העובד שמסופק על ידי המעביד. בגדר פסיקה ולא חוק. למנויי הקו למעסיק - ניתן לפנות לחישוב ספציפי במידת הצורך.

ב. העובד אינו גר בבית המעסיק אך אוכל בביתו:
ניתן לקזז סכום ריאלי אם עובד גר בבית ואוכל על חשבון המעסיק , יש לעשות חישוב מקורב של עלות האוכל של העובד שמסופק על ידי המעביד. בגדר פסיקה ולא חוק.

ג. העובד קונה את האוכל בעצמו:
אם באופן רגיל מורידים כלכלה מהמשכורת , יצויין כי אם העובד קונה את האוכל לעצמו ועל חשבונו יוצא שהמעסיק משלם פחות מהחוק ועליו להוסיף לשכר מיידית כדי להמנע מחשיפה לתביעה.

ד.כשהמעביד שוהה בבית החולים:
אם באופן רגיל מורידים כלכלה מהמשכורת בימים שהמעסיק בבית, צריך לממן לעובד ארוחות בזמן השהייה בבית החולים .

כללי:
חופשה תעשה בתיאום בדר"כ בין הצדדים, ותינתן בחודש האחרון של שנת העבודה בעדה היא נצברה עם הודעה מראש של 14 יום מהמעביד או העובד.
לעובד יש זכות לבחור יום אחד של חופש ולהודיע על כך 30 יום מראש למעביד.
המעביד חייב לתת לעובד לפחות 7 ימים ברצף אלא אם העובד מוותר על הרציפות מרצונו.
אם נאמר לעובד מראש שבחגי ישראל לא יהיה בו צורך ניתן להוציאו לחופשה (קרי לנכות לו מימי החופשה המגיעים לו עד 7 ימים), שכן 7 ימים צריכים לתת לו ברצף.

ש.1. כמה ימי חופשה נהוגים בחוק?
ת. עובד זר או ישראלי זכאי במהלך 4 שנות העבודה הראשונות שלו אצל אותו מעסיק ל - 14 ימי חופשה בשנה בתשלום (החופשה כוללת יום מנוחה שבועי אחד לכל 7 ימי חופשה), קרי בפועל 12 ימי חופשה על חשבון ימי עבודה. בשנה החמישית זכאי ל - 16 ימי חופשה.
על פי החוק ניתן  לתת לעובד 7 ימי חופש בתשלום בפועל  ואת ה - 7 הנותרים זכאי העובד לצבור בכל שנה עד ל - 3 שנים (בשל ההתיישנות) לצורך פדיון בכסף. מעסיק יכול לאשר לעובד, על פי דרישת העובד, שלא לצאת לחופש (בניגוד לתכלית החוק) ולקבל את כל ימי החופשה המגיעים לו בכל שנה ( 14- החופשה כוללת יום מנוחה שבועי אחד לכל שבעה ימים חופש) בתשלום בסוף כל שנה או בסיום ההתקשרות בין הצדדים, וזאת מבלי לעבור על החוק.

אורך החופשה (תיקון: תשכ"ה, תשכ"ז)

(א) אורך החופשה לכל שנת-עבודה אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד הוא:

(1) בעד כל אחת מ 4- השנים הראשונות                                    - 14 יום;

(2) בעד השנה החמישית                                                          - 16 יום;

(3) בעד השנה הששית                                                             - 18 יום;

(4) בעד השנה השביעית                                                           - 21 יום;

(5) בעד השנה השמינית ואילך - יום נוסף לכל שנת-עבודה עד לחופשה של 28 יום.

אך שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, לעבודה מסויימת חופשה ארוכה מזו, אם ראה צורך בכך מטעמים שבבריאות העובד או שבנסיבות העבודה. בימי החופשה לא ייכלל אלא מנוחה שבועית אחת לכל שבעה ימי-חופשה.

ש.2. האם מגיע לעובד 36 שעות חופש שבועי ברצף ?
ת. על פי "החוק היבש" עובד זר זכאי ליום מנוחה שבועי המורכב מ - 36 שעות של חופש ברצף הכוללים בתוכם את יום מנוחה השבועי המקובל בארצו של העובד. הנורמה הנהוגה היום היא מנוחה שבועית של 24 שעות ברצף בדר"כ ממוצאי שבת ועד יום ראשון בערב, כך שאם חוזר העובד בראשון בערב והולך לישון ולא לעבוד בשעות הלילה מגיעים ל - 36 שעות ברצף. (בגדר פירוש ולא פסיקה

ש.3. העובד עובד ביום חופש שבועי שלו , מהו התשלום שעליו לקבל?                                                                         

ת.  יובהר, כי עובד אינו רשאי לדרוש מהמעסיק לא לצאת ליום חופש שבועי. אם עבד ביום החופש השבועי שלו בהסכמתו ובהסכמת המעביד  יש לחשב את הפדיון הכספי לגבי יום זה לפי שכרו החודשי מחולק ל- 25 ימי עבודה כפול 150% =  154 ₪ ליום X 150%  =  231 ₪ .(נכון לינואר 2009). בנוסף, יום מנוחה חליפי.

ש.4. מהו פדיון תשלום יום חופש שנתי ?                              

ת. עובד אשר מנצל רק חלק מימי החופשה וצובר חופשה לפדיון יחושב יום החופשה השנתי  שלו לפי שכרו החודשי מחולק ל - 25 ימי עבודה. כזכור ניתן לצבור רק 7 ימי חופשה בשנה למשך 3 שנים בלבד.
התשלום ליום עבודה הינו לפי התחשיב 3850 ₪ לחלק ל- 25 ימי עבודה בחודש
= 154 ₪ X 12 = 1848 ₪ נכון ל- 1.1.09.
מומלץ להחתים את העובד על מסמך בשפה המובנת לו ולמעסיק כי הוא מבקש שלא לקחת חופשה בכלל ולקבל תמורתה בכסף, שקיבל תמורת החופשה כסף על פי דרישתו ולציין כי המעביד ביקש ממנו, הציע לו ואיפשר לו לצאת לחופשה בפועל בתשלום  והוא בחר שלא לעשות כן.

ש.5. כיצד מחשבים ימי חופשה לעובד במשרה חלקית/עבודה לפי שעות? 
ת.  לעניין חישוב ימי חופשה לעובד במשרה חלקית:
דמי החופשה לעובד המקבל שכר על בסיס יומי / שעתי יחושבו באופן הבא:
אם עבד פחות מ - 200 ימים בשנה אחת - מס' ימי החופשה המגיעים לעובד X מספר ימי העבודה בפועל  חלקי 200     (לדוגמא עובד שעובד בנקיון פעם בשבוע: סה"כ 48 ימי עבודה בשנה לחלק ל - 200 יום כפול 12 ימי חופשה = 2.88 ימי חופשה בשנה בשכר המגיע לו).
אורך החופשה השנתית של העובד נקבע ע"פ מספר הימים אותם עבד העובד בפועל באותה שנה ולא על פי היקף משרתו.

ש. 6 העובדת מסרבת לצאת לחופשה לאחר שנת עבודה?                                                    ת. על פי חוק מי שקובע את מועד היציאה לחופשה הוא המעסיק, אין לעובד זכות לצבור ימי חופשה ו/או לקבלם בשווה כסף אלא בהסכמת המעסיק. המעסיק יעניק את החופשה על פי חוק בחודש האחרון של שנת העבודה בגינה ניתנת או בהסכמת הצדדים במועד אחר. אשר על כן, אין לעובד יכולת לחייב את המעסיק שלא להוציא אותו לחופשה ובמקום לקבל עליה כסף, אלא בהסכמת המעסיק וגם לא יותר מ- 7 ימים בשנה.

ש. 7

העובדת מבקשת לקבל תשלום יחסי של החופשה השנתית בכל חודש. האם היא זכאית לזה?                                                                                                                              

ת. על פי החוק על עובד בהתאם לוותק לקבל ימי חופשה בתשלום על פי מועד שייקבע על ידי המעסיק (14 ימי חופשה כולל 2 ימי מנוחה שבועיים לשנה לוותק של 1-4 שנות עבודה). ניתן לשלם לעובדת פדיון החופשה במתווה חודשי יחסי אם זה רצון המעסיק ובכפוף להסכמתו בלבד, אין חובה שכזו.

ש.8

עובדת ביקשה חופשה מעבר למה שמגיע לה - 30 יום במקום 14 (שנה ראשונה).
המעסיקה החתימה אותה שזה יהיה על חשבון החופשה העתידית. לאחר שחזרה מחופשה עבדה עוד חודשיים ופוטרה. האם המעסיקה יכולה לקזז לה מהמשכורת את הימים העודפים?

במקרה דנן העובד לא חתם כי הוא מסכים שהסכום יקוזז לו וזה בעייתי, אולם ניתן להסיק שזו הכוונה ולדעתי ניתן לקזז משכר אחרון את הימים שניתנו ביתר. יובהר, כי יכול ואם יתבע העובד יכריע בית הדין שהיתה צריכה להיות הודעה בכתב של העובד כי הוא מסכים לקיזוז העתידי משכרו.

ש.9 מתי אפשר להוריד שכר של שעות עבודה משכר העובד?
ת. במידה והעובד מאחר לחזור מחופשתו השבועית, אם זה באופן קבוע שעה או  שעתיים,  ניתן להוציא לו מכתב אזהרה שמהאיחור הבא יופחת לו משכרו שעות האיחור שלו, לפי שווי שעת עבודה משוערכת.

ש9.בתאריך 28/11/2009 חזרה העובדת הזרה מחופשת מולדת .וכעת היא רוצה לצאת לחופשה נוספת ביוון. מה לעשות?

ת9. ברגע שהעובדת סיימה את ימי החופשה שלה ואתה לא מאשר לה חופשה עליך להודיע בכתב לעובדת שאינך מאשר ובמידה ותעזוב לחו"ל או לחופשה בארץ תראה זאת כהתפטרות מצידה.

ש.10

העובדת הזרה שלנו עברה ניתוח לפני שלושה שבועות. אתמול הייתה בביקורת והמלצות הרופאה "יכולה להתחיל לבצע עבודות קלות בלבד ללא מאמץ פיזי מוגבר למשך שבוע. בעוד שבוע נתן לחזור לעבודה רגילה". העובדת סרבה לחזור לביתנו לאחר הניתוח. האם ניתן לחייב אותה לחזור "ולהתחיל בעבודות קלות"? אם מסרבת האם ניתן לנקות ימי חופש מהמכסה השנתית?

ת.10
במידה והרופא לא אישר לה ימי מחלה לגבי השבוע הזה, והיא מסרבת לעבוד במתכונת העבודה שנקבעה לה, ואף מסרבת לשהות בבית המעסיק, הרי שהשבוע בו נעדרה הוא שבוע חופשה שנלקח ללא הסכמת המעסיק. לפיכך ניתן להוריד לה את הימים האלו ממכסת ימי החופשה שעומדים לזכותה. יש לשלוח לעובדת מכתב ברוח זו המיידע אותה על אי התייצבותה לעבודה וההורדה מימי החופשה.

מידע זה הובא באמצעות עו"ד עמית יודפת, יועצו המשפטי של הקו למעסיק, על סמך הנתונים שסופקו על ידי השואלים, אולם אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי קונקרטי וספציפי לענין הנדון

ש.1. כמה פיצויים צריך לשלם לעובד ולאחר כמה זמן מגיע פיצויים?
ת. כל עובד ובכלל זה עובד זר, זכאי לפיצויי פיטורין על פי חוק. הקריטריונים הבסיסים- אם פוטר לאחר שהשלים לפחות שנת עבודה אחת ברציפות אצל מעסיקו, זכאי לשכר חודש עבור כל שנת עבודה. יודגש, כי בנושא פיטורים יש להתייחס לכל מקרה לגופו ולבחון זכאות או אי זכאות.

ש.2. האם יש מקרים בהם ניתן להמנע מתשלום הפיצויים?

ת. על פי הוראות החוק היבש, לא ניתן לפטר ללא תשלום פיצויי פיטורין, דמי הודעה מוקדמת וגמר חשבון מסודר. העילות שהוכרו על פי פסיקת בתי המשפט לשלילת פיצויי פיטורין (מלא או חלקי) היו, גניבות ממעביד על ידי העובד, אלימות מצד העובד, הונאות וכו'. אם אין אף אחת מהעילות האלה לא ניתן לפטר ללא תשלום פיצויי פיטורין וגמר חשבון מסודר.

ש.3. האם מעסיק שפיטר לאחר 10 חודשים חייב לשלם פיצויים?
ת. על המעסיק להוכיח שפיטר את העובד לא לצורך התחמקות מתשלום זכויות המגיעות לעובד אחרי שנת עבודה רציפה, קרי פיצויי פיטורים  ודמי הבראה. אם יוכח בבית הדין שהמעסיק פיטר את העובד רק לצורך כך לאחר 10 חודשים ויותר יראו בעובד כאילו פוטר לאחר שנה ומגיעים לו פיצויי פיטורים + דמי הבראה. פיטורי צמצום, או מות מעסיק או אי שביעות רצון מעובד יכולים להיות סיבות מוצדקות לפיטורין לאחר 10 חודשים מבלי חיוב לשלם את שווי הזכויות דלעיל. רצוי להתיעץ עם עו"ד לבדיקת כל עניין לגופו.

ש.4 האם פטירת מעביד מזכה בפיצויים?
ת. פטירת מעביד מזכה את העובד, אם עומד בתנאי חוק פיצויי פיטורין, קרי עבד למעלה משנה אצל אותו מעסיק, הן בפיצויי פיטורין (לפי ס' 4 לחוק) והן בדמי הודעה מוקדמת (יציר פסיקה, פס"ד ע"ע 1267/04 אלנה זכריה נ' עזבון המנוחה ליזה קימלמן ויטי שוורץ, ניתן ביום 31/12/2006. פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה והוא ההלכה כיום).

ש.5 האם חזרה של העובדת לארצה מזכה בפיצויים? או  מעבר מגורים?
ת. :
א. עובד זר שמתפטר לצורך נסיעה לארץ מוצאו, שלא בשל עובדה שגורש ו/או נגמרה לו 
האשרה והמעסיק לא מצליח לחדש אותה, אלא על סמך רצונו האישי - לא זכאי לפיצויי פיטורין.
ב. עובד זר או ישראלי שמעתיק מקום מגוריו למקום מרוחק ב - 40 ק"מ ממקום מגוריו הנוכחי יהיה זכאי לפיצויי פיטורין רק אם יעמוד בתקנות פיצויי פיטורין הרלוונטיות, קרי (לשם דוגמא):
a. עובר ליישוב חקלאי.
b. מצטרף לבן-זוג לשליחות לחו"ל.
c. לרגל נישואין לאזרח ישראלי ומעבר מגורים ליישוב אחר בישראל בו גר בן-הזוג.
d. עובר לעבוד במשטרה, צבא או מסודות מדינה מוכרים אחרים.

e. ועוד.

ש6. עובדת התפטרה מרצונה לאחר כ- 6 שנים. המעסיקה עברה לבית אבות.

לאחר חודש שלא הסתדרה שם, חזרה הביתה. ביקשה מהעובדת לחזור וזו הסכימה. האם זו העסקה מחדש או שנשמרו הזכויות של העובדת כוותק?

המעסיקה טוענת שגמרה חשבון איתה כמקובל.

ת. על פי חוק רק נתק בין יחסי עובד מעביד למעלה מ - 6 חודשים הינו נתק המבטל ותק וזכויות. במקרה דנן כל זכויות העובדת נשמרות.

לאימי עובדת מיזה 15 שנה שביקשה לחזור מרצונה הבייתה.היא אמורה לעזוב סביב אפריל ברצוני לדעת מס' דברים:1. האם עליי לשלם לה פיצויים מסויימים ולפי איזה חישוב?. 2. האם אני יכולה לעשות חפיפה בין שתי העובדות במקביל לתקופה של לפחות שבועיים? 3. במידה ונמצא עובדת טובה לפני הזמן בו היא ביקשה לעזוב האם אני יכולה לדרוש ממנה לעזוב יותר מוקדם, ובמידה וכן האם אני הופכת למפטרת? : שאלה : רקע נדרש להבנת השאלה קודם כל תדרשי בבקשה מהעובדת שתעלה את הדברים על הכתב ותמסור לך הודעה מסודרת מתי היא עוזבת. כל שינוי אקטיבי במועד שבא מכיוונך יהפוך אותך למפטרת או אז תצטרכי לשלם לה פיצויים על פי חוק, 15 משכורות. אשר על כן, המלצתי היא לא לעשות שום דבר אקטיבי מלבד חיפוש מחליפה קרוב למועד, ולאחר שנתנה לך העובדת המכתב כמפורט לעיל. כמובן שאם נתנה מכתב והיא עוזבת היא אינה זכאית לפיצויים על פי חוק. "מידע זה הובא באמצעות עו"ד עמית יודפת, יועצו המשפטי של הקו למעסיק, על סמך הנתונים שסופקו על ידי השואל, אולם אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי קונקרטי וספציפי לענין הנדון" : תגובה

ש. העובדת הזרה של סבתא של רוצה לנסוע חזרה עקב בעיות משפחתיות שלה , לא יודעת מתי תחזור
רציתי לברר מה קורה לגבי מחליפה ומה קורה אם מחליטה לא לחזור? ומה הדין לגבי פיצויים אם עזבה מרצונה?

ת.

שלום רב,
אין אפשרות לעובד להודיע למעביד שיוצא לחופשה ואינו יודע מתי חוזר....ביחוד כשמדובר במעסיק סיעודי.
כדאי להודיע לעובדת בכתב בשפתה, שאינך מאשרת את יציאתה עקב כך שאינך יודעת בבירור לכמה זמן מבקשת חופשה והאם תחזור, והמצב של המעסיקה אינו מאפשר חופשה כרגע.  במידה ויוצאת למרות אישורך הרי זה כאילו התפטרה.
 
ואולם: יש לציין, כי אם עברה שנת עבודה רצופה והעובדת לא יצאה לחופשה ו/או לא פדתה את ימי החופשה שלה, היא זכאית לחופש על פי חוק באישור מעסיק כמובן ובתיאום מולו.
ניתן לומר לה כי יכולה לצאת לחופשה מתי שיהיה נוח למעסיק וכמובן מוגבלת לימי החופשה שיש לה על פי חוק בלבד.

אולם, אם במשפחתה ישנם בעיות רפואיות קשות שמצריכות את טיפולה - כגון הורה או ילד חולה, היא תוכל לטעון שמסיימת את עבודתה על מנת לטפל בהם וכך יתכן שתזכה בהתפטרות המקנה פיצויים . מובן שעל מנת לטעון זאת עליה להביא אישורים רפואיים מתאימים וזכותך לדרוש בדיקתם.

מחליפה זה עניין בעייתי ביותר, כיוון שסבתא בת 100 ולא יודעים לכמה זמן ההחלפה, רוב הסיכויים שאם תמצאי עובדת בכלל היא תרצה להיות קבועה ורק עובדת שקצת זמן בארץ תסכים לעבוד עם בת 100, כיוון שעובדות שמיצו כמעט את כל זמן שהייתן החוקית בארץ לא "תקחנה סיכון" בלשון בוטה.

ש. העובד שלנו - מזה 5 שנים - החל בחודשים האחרונים להתלונן על כאבי גב. הלכתי איתו לרופאים , שקבעו שיש לו דלקת פרקים ניתנת לטיפול, שינוח ויקבל תרופות. הצעתי לו שינוח על חשבון ימי המחלה שלו בתשלום וימשיך לעבוד. סירב ורוצה לחזור לארצו. טוען שהתפטרותו על רקע רפואי. בינתיים ממשיך לעבוד אצלנו בצורה סבירה. האם לשלם פיצויים?

ת. התפטרות לאור מצב בריאותי לקוי צריכה להראות קשר ישיר בין ההתפטרות למצב הבריאותי.אכן מקרה גבולי שרופא קובע שניתן לטפל במחלה, ועצם זה שהעובד ממשיך לעבוד.

כמובן עדיף ליתן לו לעזוב ולא לפטר אותו, שכן כל יום שעובד רק מוכיח כי הבעיה הרפואית לא מפריעה לעבודה...

ש.1. מהו היום שכר המינימום ? ממה מושפע שכר המינימום ?האם ניתן לשלם בדולרים?
ת. שכר המינימום נכון להיום (1.8.11) עומד על סך 4100 ₪ לחודש (בערכי ברוטו, לפני ניכויים מותרים לעובד זר על פי תקנות ולפני ביטוח לאומי ומס בריאות).

קישור לניתוח שכר עובד זר בסיעוד כולל ניכויים מותרים בחוק

ש.2. עד היום שלמתי לעובד 600$, הבנתי שהחוק החדש מחייב שכר מינימום -האם אני   
חשוף לתביעה?
ת. אכן כן. שווי 600$ בשקלים לאחר חישוב שער דולר ממוצע אינו מגיע לשכר המינימום שהונהג בשנים האחרונות והעובד זכאי לקבלת השלמה לשכר המינימום בקיזוז כל הניכויים המותרים על פי חוק עובדים זרים ותקנותיו.

ש. העובדת שלי רוצה העלאה בדמי הכיס ואין באפשרותי להעניק לה כרגע עקב המצב. האם זו עילה מוצדקת להתפטרותה? ואם כן מה עלי לעשות?

העובדת רשאית להתפטר בכל עת ומכל סיבה, כל עוד נתנה הודעה מוקדמת על פי המועדים המצויינים בחוק.

ש:במידה ומעסיקים  צמצמו ימי עבודה של עובדים, או הורידו להם 15% מהמשכורת בגלל המצב הכלכלי. האם קשיש המעסיק עובד זר יכול לעשות משהו כזה?  לדוגמא - לקצץ בימי העבודה של העובד על חשבון חופשה שנתית?

ת. לשאלת קיצוץ בשכר או הוצאה לחופשה "כפויה".

קיצוץ בשכר ולו בשקל אחד היא פעולה אסורה, אלא בהסכמת העובד בכתב ומראש, אחרת דינה כדין הרעת תנאים המזכה עובד להתפטר בדין מפוטר.

לענין הוצאה לחופשה מרוכזת - ניתן - המעסיק הוא זה שקובע את מועד החופשה לעובד על פי חוק.

ש אם עובדים נשארים לעבוד שישי שבת האם צריך לשלם להם גם שכר וגם "דמי כיס"??!!!...|
ת. "דמי כיס, הינם מקדמות על חשבון השכר החודשי, עליו הוסכם בחוזה עבודה בתחילת העסקה. לכן יש לשלמם בכל מקרה.

ש5. אני משלם לעובד כל 9 לחודש, עבור החודש שקדם לכך. העובד התפטר ועזב עבודתו ב- 15 ליוני. האם לשלם על 6 הימים ביוני או שניתן לשלם ב 9- ליולי?
ת. משהסתיימו יחסי עובד מעביד יש לשלם לעובד את המגיע לו בעבור כל תקופת עבודתו. בעיכוב התשלום עבור ימים אלו אתה עלול להיתבע בגין הלנת שכר.

ת: הסכומים אותם מחייב החוק הינם השנה 6.33% חצי על חשבונו וחצי חובת המעסיק.ישנן שתי אפשרויות: לפתוח גמלה בחברת ביטוח או לפתוח חשבון בבנק ואליו להעביר כל חודש את המתחייב. פרטים נוספים באתר בלשונית זכויות מעסיקים.

ש:התחלתי להעסיק עובדת זרה בתחום הסיעוד. המשכורת היא 3200 ש"ח בתוספת 100 ש"ח לשבוע דמי כיס, סה"כ 3600 ש"ח. מקבלים 25 שעות מחברת סיעוד ע"פ חוק סיעוד ולכן אנחנו צריכים להשלים המשכורת של העובדת.מה גובה הפנסיה שאני צריך לשלם לעובדת זרה שעובדת בסיעוד?האם צריך לקזז ממשכורת העובדת חלק מסויים עבור הפנסיה?
ת: גובה שכר המנימום כיום הינו - 4100 שח פחות 810 שח הינו שכר חוקי. 3290 שח'  נטו כולל המקדמות (= דמי כיס) פחות %3.33 (כ135 שח בחודש)חלקו של העובד בגמל. הינו שכר שאין לרדת ממנו כיום. אם המעסיק משלם 3155 שח או יותר לעובד, אין כל חובה להעלות השכר.

ש:מבדיקה שנעשתה על תשלום הפנסיה שמגיע לעובדת על ידי חברת הסיעוד הבנתי כי חלקם בתשלום הפנסיה הוא 220 ש"ח וזאת הפנסיה שהחברה חייבת לעובדת ותזכה אותו במשכורת אוגוסט. חברת הסיעוד מתחילה לשלם רק אחרי 6 חודשים מיום תחילת העסקתה. על כן ערכתי תחשיב של הפנסיה עבור העובדת המתבסס על החוק הקובע כי ישולם לה 3.33% עפ"י תקרת שכר המינימום במשק על התקופה- החל מהמועד בו חלפו 6 חודשים מתאריך תחילת העסקתה ובנכוי 220 ש"ח חלקה של חברת הסיעוד. האם אופן החישוב נכון?

ת:לאחר בדיקה אכן עליך לחשב רק לאחר שישה חודשים כיוון שהעובד אינו גורר איתו קופת גמל קודמת. את החישוב כדאי לך לעשות על חלקך בלבד, כלומר בכל חודש לבדוק (החל מהחודש השישי) מה חלקך בתשלום ועל החלק הזה לחשב את האחוזים של חלק המעביד בלבד. כך לא תכנסי לנישה של החלק של חברת הסיעוד. מובן שאם את מחשבת כך עליך להתעלם מהתשלום של 220 שח ולא לקזז אותו.:

פנסיה לעובד זר....התשובה ניתנת באדיבות עו"ד גב' איריס מעיין, הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד התמ"ת, והיא מובאת כלשונה:
"לאחר בחינת הפניה ובירור שערכתי בעניין, להלן תשובתנו:-צו ההרחבה לעניין הפנסיה חל בין היתר על עובדים המועסקים בסיעוד ובכלל זה העובדים הזרים. אין בשלב זה החרגה של עובדים אלה מכלל העובדים שהצו חל ביחס להם.הפרוצדורה לקיום הצו ביחס לעובדים הזרים (ובכללם עובדי הסיעוד) מוסדרת בשלב זה בהנחיה שניתנה בשנת 2008 ונוסחה כלהלן:-                                                                                        

‏ט' אדר ב תשס"ח

‏16 מרץ 2008

הפרשות לפנסיה  עבור עובדים זרים- הבהרה

סעיף 1יא' (ו') לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, קובע הסדר מיוחד להפקדת הפרשות פנסיוניות לעובדים זרים, לפיו יש להפריש סכומים אלו לחשבון בנק מיוחד, המיועד אך ורק למטרה זו, שייפתח וינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר.

מאחר והסדרי קופות הפנסיה הרגילים נועדו לעובדים החוסכים במשך תקופות ארוכות, חיסכון בחשבון בנק לפי סעיף 1יא' לחוק עובדים זרים מתאים לעובד הזר, המגיע לישראל לתקופה קצרה בלבד, והמעוניין למשוך את חסכונותיו מבלי להיקנס בגין כך, בעת יציאתו מישראל.

בימים אלו פועלת יחידת הסמך לעובדים זרים, יחד עם משרד האוצר, להקמת חשבון בנק מיוחד להפקדת הפרשות לפנסיה עבור עובדים זרים בהתאם לסעיף 1יא' לחוק עובדים זרים. לאחר הקמת חשבון הבנק כאמור,  יידרשו מעסיקי העובדים הזרים להפקיד את ההפרשות הפנסיוניות עבור עובדיהם הזרים בחשבון הבנק המיוחד בהתאם להנחיות שינתנו.

בתקופת הביניים עד להקמת חשבון הבנק ועיגון ההסדר בתקנות לפי סעיף 1יא' לחוק כאמור, מוצע כי מעסיקי העובדים הזרים ישמרו את הסכומים האמורים להיות מופרשים על ידיהם  עבור פנסיה לעובדים הזרים, בזיקה לקבוע בצווי ההרחבה ובהסכמים הקיבוציים,   בחשבון נפרד הנושא ריבית והצמדה.

כשיוקם חשבון הבנק המיוחד לפי חוק עובדים זרים, המוזכר לעיל,  תינתן הודעה למעסיקי העובדים הזרים להעביר את סכומי ההפרשות לחשבון המיוחד האמור.

אין באמור לפגוע בהסדרים הקיימים  לגבי  הפרשות מעסיקים לחשבון פיקדון עבור עובדים זרים בענף הבנין. 

חשוב  לעיין באתר האינטרנט של משרד התמ"ת לצורך קבלת עדכונים בנושא זה.

התופעה שאתה מתאר בפנייתך, לפיה מעסיקי עובדים בסיעוד אינם מפרישים פנסיה לטובת עובדיהם ו/או אינם מעבירים סכומים המנוכים משכר העובדים לטובת הפנסיה כנדרש - היא תופעה המנוגדת לחוק ויש לטפל בה נקודתית בכל מקרה ומקרה.

תוכל להעביר לנו נתונים עובדתיים על מקרים שכאלה - על מנת שניתן יהיה לאכוף זכויות העובדים בסיעוד לקבלת זכויות הפנסיה שלהם כנדרש לפי חוק.הזרים מכלל העובדים שצו הרחבה זה חל עליהם.
                                               בכבוד רב ובב"ח,
                           איריס מעיין, עו"ד ממונה על זכויות מעסיקים עובדים זרים 
                                                                                 

* אם ברצונכם לחשב את שיעורי הפנסיה יש להכנס ללחצן "זכויות   מעסיקים" באתר זה, תת לחצן "חישוב פנסיה"

ש.1. חילופי מעביד - מה לגבי החובות והזכויות המצטברות?

ת.על פי חוק בעת חילופי מעביד ישנן שתי אפשרויות:

1) המעביד החדש קולט את העובד עם כל הזכויות הסוציאליות הנצברות שלו (קרי עם הותק שלו והזכויות הנלוות).

2) המעביד החדש משלם בפועל ("סוגר חשבון") לעובד את שווי כל הזכויות שלו עד למועד  חילופי המעבידים והעובד נקלט כעובד חדש אצל המעסיק החדש.

שאלה:

ש.קיבלתי אישור מיוחד ממשרת התמ"ת, הממונה על עבודת נשים,  לפטר עובדת זרה בחופשת לידה. העובדת נעלמה, אינה יוצרת קשר למרות פניות טלפוניות. מסננת את שיחותי. התקשרתי לדודתה בארץ אך היא טוענת שאינה יודעת את כתובתה. מוכנה למסור את הודעותי אליה. אין לי כתובת ואיני יכולה להעביר אליה מכתב פיטורין. מה לעשות?

ת.אם יש לך אישור בכתב לפיטורין, מהגורם הממשלתי המוסמך לכך, את יכולה לפטר אותה באופן חוקי.  אם עובד אינו מופיע או אינו יוצר קשר עם המעסיק, זה לא אומר שהוא לא מפוטר. את צריכה להוכיח שניסית לשלוח את הודעת הפיטורין - עשי זאת ע"י מכתב רשום לתאגיד בו היא רשומה המתאר את מאמציך לאתר אותה, ואם יש לה למשל חשבון בנק ממנו היא מושכת הכספים נסי להשאיר לה גם שם מכתב עבורה. שילחי למשל מכתב רשום לקו לעובד ובו תצייני שאם היא תיצור איתם קשר את מבקשת מיידית שתמסור את כתובתה או תיצור איתך קשר לצורך קבלת מכתב פיטורין.

את יכולה למשל להתקשר לפלפון שלה ולבקש מבזק פירוט שיחות יוצאות כדי להוכיח שניסית להשיג אותה, זו הוכחה שהיא לא ענתה לשיחות. ניתן להתקשר לדודה לבקש שוב שתיצור קשר ולהקליט את השיחה - היום בכל פלפון אפשר להקליט ולשמור כקובץ. מעבר לזה שימי בצד את סכום הפיצויים שעליך לשלם לה מתוך מחשבה שהיא תתבע אותך אי פעם.... כנ"ל לגבי שאר הדברים המגיעים לה כדין אם יש (חופשה הבראה וכו). במידה ותוכלי להוכיח שחיפשת אותה אז מן הסתם לא תוכל להאשים אותך בהלנת פיצויים או בהלנת שכר..

ש.1. המטפלת שלי גנבה שיחות לחו"ל \ כסף - מה אני עושה?
ת.  ניתן להגיש תלונה למשטרה בגין גניבה ואף מומלץ לעשות כן לצורך ראיה לאמיתות הדבר בבית המשפט. כמו כן מעילה באמון  - קרי גניבה ממעסיק מקימה עילה לפיטורי העובד ללא תשלום פיצויים, ואז ניתן לפטרה ולהחליפה באחר/ת כמובן לאחר הודעה לתאגיד והסדרת כל ההיתרים הנדרשים כחוק ממשרד התמ"ת.

ש.2. האם ניתן לקזז את עלות השיחות לחו"ל ממשכורתה?
ת. התשובה היא כן, תוך ידוע העובדת בשפתה כי נעשה קיזוז שכזה.

ש.3. העובד שלי רוצה כסף שחור,לי יש ביטוח צד ג', האם אני עובד על החוק?
ת. אכן כן. עליך לנהל רישום מסודר של יומני עבודה, שעות עבודה בפועל, חופשות
שנלקחו, ימי הבראה וחג ששולמו,  וכן לדווח על כל תשלום שניתן לעובד,  ולהחתימו על כל סכום שקיבל, דבר שיגן עליך מכל חשיפה עתידית אפשרית מפני תביעה של העובד.

ש.4.  האם החוקים לגבי זכויות וחובות מעסיקים משתנים בקצב מהיר ?
ת.  תקנות עובדים זרים מתעדכנות בקצב די מהיר (אחת לכמה חודשים או יותר), ואף פסיקת בתי המשפט המפרשת את החוקים והתקנות הנוגעים לעובדים זרים משתנה באופן תכוף.

ש.5. עובדת שנעצרה ועומדת בפני גירוש בשל תקיפת עובדת אחרת. האם המעסיק חייב לשלם לה פיצויים.
ת. אם העובדת עבדה ברשיון ובהיתר כדין, וזו לא סיבת הגירוש מהארץ אז אין חבות בפיצויי פיטורין וזה למעשה התפטרות של העובדת בשל מעשה פלילי.

ש.6 . האם ניתן למנוע מהעובד הזר לדבר בטלפון הסלולארי? 

ש7. העובדת חייבת לי כספים, השאירה אצלי רכוש ונעלמה. האם אני יכול לעקל את רכושה עד לקבלת החוב.

ת. כל פעולה שאתה רוצה לעשות אתה חייב לעשות במסגרת צו משפטי מבית משפט.

ניתן להגיש נגדה תביעה בבית הדין לעבודה + בקשה לעיקול הרכוש שנמצא אצלך עד לתשלום החוב + בקשה לעיכוב יציאה מהארץ.

ש8.העובדת הזרה שלי יושבת כל היום מול המחשב באינטרנט ופחות מטפלת באימי האם יש אפשרות להוריד לה מהשכר שכן לא מבצעת את עבודתה כראוי?

ת.על פי פסיקת בתי הדין יש להתריע בפני העובדת בכתב על הענין ולומר לה בכתב בשפה המובנת לה שאם הדבר יחזור על עצמו יהווה הפרת משמעת שהסקנציה שתופעל בגינה הינה קיזוז שעות העבודה.

אני ממליץ אם לא קיים, להגדיר בהסכם העבודה עם העובדת במפורש את שעות העבודה ומתכונת העבודה, כך יהיה יותר קל להוכיח שהעובדת מפרה את תנאי העסקתה.

לאחר שניתנו מספר התראות (2-3) בכתב כנגד העובדת והיא ממשיכה לעשות כרצונה ניתן כמובן לפטרה תוך בחינת שלילת פיצויי הפיטורין אם יגיעו לה או לבצע את הקיזוז משכרה בגין השעות שלא עבדה, בהנחה שהקיזוז לא פוגע בשכר המינימום.

ש.9. סבתי בת ה-87 מעסיקה עובדת מהפיליפינים מזה 8 שנים.
לאחרונה נודע למשפחתי על מינוס אסטרונומי בחשבון הבנק של סבתי. בברור שנערך נמצא כי סבתי מאפשרת גישה חופשית של העובדת לכרטיס האשראי ופנקס הצ'קים שלה וזו מנצלת זאת לטובתה.
שאלתי היא האם ישנו חוק המגן על הקשיש, שלא פעם פועל מתוך פחד או רצון לרצות את העובד, מפני ניצול מסוג כזה.
תודה!

ת. הסמכות לטיפול בענין היא למשטרה. שכן ככל הנראה מדובר בהונאה או בגניבה. ולכן יש להגיש תלונה במשטרה, כמובן אם הקשיש לא כשיר מדובר בעבירה פלילית.

ש. לאבי היתה עובדת זרה פיליפינית שעזבה/נעלמה יומיים לאחר שהועבר לבית אבות סיעודי (לנסיון, לא באופן קבוע). לאחר כחודש יצרה קשר טלפוני ואמרה שברחה ומסתתרת כי היא חייבת כסף לכל מיני אנשים שמחפשים אותה. אצל הורי השאירה חוב עבור שיחות פרטיות בסך 1,300 ש"ח. בנוסף חייבת עבור הלוואה שקבלה מאמי (בת 85). התברר שהיא נמצאת באילת ועובדת עבור גננת ואמה(לא ברור איך קבלה רשיון עבודה). את רכושה השאירה אצל הורי בבית (אבי נפטר בינתיים). המעסיקה שלה התקשרה כדי לקבל את רכושה. מה על אמי לעשות לאור חובה הכספי של העובדת.?

ת.לא ניתן לעכב ציוד אישי בגין חוב אלא אם עוקל כדין על ידי בית משפט. ניתן להגיש תביעה כנגד העובדת ולבקש לאור החוב עיקול על רכושה המצוי בחזקתכם. ניתן לעשות זאת באמצעות תביעות קטנות - הם יסייעו לכם בהכנת התביעה והבקשה לעיקולים.

בכל מקרה ממליץ לא ליתן את הרכוש אלא לעובדת עצמה, שלא תטען אח"כ שנתנו לאחר את רכושה.

ש.10. האם יש מקרים בהם ניתן להמנע מתשלום הפיצויים?

ת. על פי הוראות החוק היבש, לא ניתן לפטר ללא תשלום פיצויי פיטורין, דמי הודעה מוקדמת וגמר חשבון מסודר. העילות שהוכרו על פי פסיקת בתי המשפט לשלילת פיצויי פיטורין (מלא או חלקי) היו, גניבות ממעביד על ידי העובד, אלימות מצד העובד, הונאות וכו'. אם אין אף אחת מהעילות האלה לא ניתן לפטר ללא תשלום פיצויי פיטורין וגמר חשבון מסודר.

ש.1. אני רוצה להעסיק עובד זר- מה אני צריך לדרוש?
ת.  שיציג את שם התאגיד בו הוא רשום, יראה המלצות, התאגיד יאשר שהעובד כשיר להעסקה.

ש.2. האם ישנן בדיקות רפואיות שאפשר לדרוש מהעובד? אני לא רוצה לקבל מלריה.
ת.  העובד, על פי חוק, צריך להציג אישור רפואי ממוסד רפואי שמשרד הבריאות בישראל מכיר בו, כי העובד הזר נבדק בדיקות רפואיות שלושה חודשים לפני שהגיע לישראל, ובהן נמצא שהוא לא חולה באיידס, דלקת כבד, שחפת, עגבת וזיבה. לגבי מלריה ספציפית אין הוראה חוקית, אם כי מעסיק רשאי לבקש מהעובד להיבדק גם לענין המלריה בהסכמתו, דבר שיידרש בכל מקרה בסבירות גבוהה על ידי הביטוח הרפואי המחוייב לעשות לעובד.

2ש. העובדת אומרת שההנחיות שנתנו לה במולדביה : שהיא צריכה רק לעבוד בטיפול במטופל ובניקיון חדרו, שירותים, מטבח שלו, וכדו.
ת. תנאי העבודה נקבעים בין המעסיק לעובדת הזרה. רצוי לעגן בכתב את התנאים באופן מסודר בתכנית עבודה כנספח לחוזה העבודה. במידה וברצונך שהעובדת תנקה את כל הבית ותבצע מטלות ספציפיות עליך להגדיר זאת לעובדת בכתב. זכותה כמובן לסרב לעבוד , אך במידה וחותמת על הסכם העבודה והתנאים שבו ,עליה לקיימם.

ש3. האם עובד סיעודי צריך גם לבשל ולנקות ולעשות קניות,  והאם הסעיף הזה צריך להופיע בחוזה?                                                                                                                         ת.אם הוגדר מראש שתפקידיו בגדר העסקתו אצל אותו מעסיק בלבד הוא גם נקיון הבית וכו' אז הוא צריך. חובה שהגדרת התפקיד והמטלות שעל העובד יבצע להכתב בצורה מסודרת בהסכם ההעסקה שלו בשפה המובנת לעובד ולאשר אותם בחתימתו. כך נדרש על פי חוק.

ש4. תנאי עבודה  בעת שהיית המעסיק בבית החולים:
ת.  ברגע שהמעסיק שוהה בבית החולים, עובר העובד לעבוד למעשה כמו live out.
היות ויש זמן רב בבית החולים שהיא לא במגע כלל עם המעסיק, יש צורך לנהל פנקס שעות עבודה בפועל, ובהתאם לזה לראות אם עבדה 8 שעות. במקרה שעבדה יותר מ-8 שעות בפועל יש לשלם שעות נוספות.

כלכלה: אם באופן רגיל מורידים כלכלה מהמשכורת בימים שהמעסיק בבית, צריך לממן לעובד ארוחות בזמן השהייה בבית החולים + נסיעות לבית החולים וחזרה לביתה או לבית המעסיק (במידה ולא מסיעים אותה).

ש6 . העובדת שהופנתה אלינו לטיפול באימי דורשת כתנאי לעבודתה -וויתור קבוע על יום החופשה השבועי ותשלום עליו. היא דורשת 275ש"ח עבור יום החופשה. האם עצם מילוי הבקשה הינו תקין במסגרת החוק והאם התשלום מתאים וסביר?
ת. אינך חייבת לקבל את התנאי הזה כלל. במידה ובכל זאת יתאים לך להעסיקה כך, עליך לבקש ממנה מכתב בו היא מבקשת בשל מחסור במגורים שלא לצאת בימי החופשה השבועיים שלה.(כיום6/2010 במשכורת מינימום במשק פדיון יום חופש שבועי הינו 231ש"ח).

ש7  . לפי טענת העובדת הזרה,זכותה לצאת מדי ייום ל-שעתיים מהבית, כאשר בחירת השעות היא לפי רצונה.  א .האם אכן קיימת זכות לשעתיים ביום, של היעדרות מבית המטופל? ב. אם אכן קיימת זכות זאת מי קובע את מועדי"החופשה היומית?
ת. אין כל חובה לתת הפסקה של שעתיים בעבודת העובדת הזרה. גם היועץ המשפטי של התמ"ת- אינו מכיר כל סימוכין לכך בחוק.

ש.1.  אני מתגוררת בשכירות, כמה עלי לנכות לעובדת מבחינת מגורים?
ת.  אם המגורים שמספק המעסיק לעובד, אינם בבעלותו, קרי המעסיק עצמו שוכר דירה (משמעות לא בבעלותו) יוכל לקזז המעסיק את מלוא הסכום הכתוב בתקנות, קרי לדוגמא תל-אביב 362.28 ₪ לחודש, איזור דרום - 214.72 ₪ וכדומה. אם העובד מתגורר בבית שהמעסיק הוא הבעלים שלו (בין אם יחד עם המעסיק ובין בבית שבבעלות המעסיק) ניתן לקזז רק מחצית (50%) מהסכום המלא הניתן לקיזוז, קרי בגין ת"א   181.14 ₪. הסכומים נכונים ל-1.1.09 ומשתנים לפי הוראת התמ"ת.

ש.2 מה כדאי לעשות במקרה שהעובדת מסרבת  ללון בבית המעסיק?

ת. 2 . יש להחתים את העובד על מסמך שאומר (בהנחה שההיתר הוא רק לlive in ) כדלקמן:

הריני לאשר כי המעסיק, מר'גב' _______העמיד לרשותי חדר נפרד בביתו עם מיטה כלי מיטה וכל הדרוש לי למחייתי ולהגיינה לצורך שהות של 24 שעות בביתו.

הובהר לי שההיתר העסקתי מחייב אותי לשהות בבית המעסיק במשך 24 שעות (להוציא שעות מנוחה וחופשה).   _______________  חתימת העובד + תאריך .

ש.1. כמה אני יכול לקזז משכר העובד בגין תשלומים שאני משלם ?        
ת.  קיזוזים על פי החוק לעובד live in: :  

1) ביטוח רפואי: מחצית מעלות הביטוח בתנאי שלא יעלה על 110.80 ₪ לחודש. 

2) הוצאות מגורים:  בת"א 181.14₪ לחודש. בתנאי שגר אצל המעביד בדירה בבעלות  המעביד.                        

3) הוצאות נלוות למגורים (חשמל, מים  וארנונה): 70.54 ₪ לחודש מקסימום.

4) ביטוח לאומי: 0.04% משכר העבודה לחודש (בערך כ- 2 ₪ לחודש). 

5) ניכויים בגין כלכלה על פי פסיקות בית המשפט שהוכרו בחלק מן המקרים:
א. עד 1000 ₪ לחודש
ב. עד 10% משכר המינימום החודשי.
ג. גמל 3.33% על חשבון העובד ו3.33% על חשבון המעסיק.

ניתן לקזז סכום ריאלי אם עובד גר בבית ואוכל על חשבון המעסיק . יש לעשות חישוב  מקורב של עלות האוכל של העובד שמסופק על ידי המעביד.

בסך הכל כל הסכום המותר בניכוי לא יעלה על 25% משכר העובדת, קרי אם עובדת בשכר מינימום, לא יותר מ 1025 ₪ (25% מ - 4100 ₪).  ₪). נכון ל1.08.11. יובהר כי לא ניתן לקזז אוטומטית 25% אלא בדיוק על פי התקנות.

 ש.2 יש לי שכן שיש לו רשיון להעסקת עו"ז, והיה מעוניין שלעו"ז יהיה רשיון נהיגה. הוא מוכן לממן את הוצאות רישיון הנהיגה, ורוצה לדעת איך יוכל להבטיח בחוזה את עצמו. (אם בתשלום חודשי מהעובד, או התחייבות זמן עבודה אצלו).

ניתן לעגן בחוזה כי המעסיק ממן את "הכשרת" העובד קרי הוצאות רשיון נהיגה וכל הכרוך בכך בעלות כולל של X ש"ח. ולציין מפורשות כי במידה והעובד לא ישלים תקופת עבודה מסויימת אצל המעסיק יהיה רשאי המעסיק לקזז את העלות מכל המגיע לעובד ו/או לחייבו להשיב את הסכום הנ"ל למעסיק. הדבר מקובל יותר בענף ההי-טק בו החברות מכשירות בקורסים יקרי ערך את העובדים. אולם יש לקחת בחשבון כי אין זה אומר שסעיף זה בוודאות יעמוד במבחן בית הדין לעבודה, שכן יוכל לטעון העובד לחופש העיסוק מכוח חוק היסוד, שכן לא ניתן "לרתום" עובד לעבודה (ולכן יש לדעת כי קיים סיכוי שבית הדין לא יאכוף את הסעיף הנ"ל אם כי לדעתי סיכוי קטן).מעבר לזה בצורה בטוחה יותר, ניתן לעשות זאת באמצעות הגדרה מפורשת בחוזה

הגיעה תגובה לשאלה   כמה דמי הבראה מגיע לעובדת זרה שהחלה לעבוד אצלי במרץ 1966. האם ניתן לקזז מול דמי דמי הבראה (שלא שילמתי) תשלומים אחרים ששילמתי לה ביתר. (ראה להלן) : שאלה הגב' הנ"ל גרה אצלי ומעולם לא ניכיתי לה דמי מחיה ושילמתי לה בונוסים, כרטיסי טיסה לחופשת מולדת ודמי כיס גבוהים (כיום 350 לשבוע). כיום העובדת דורשת דמי הבראה רטרואקטיבית. : רקע נדרש להבנת השאלה אני מניח שהחלה לעבוד אצלך במרץ 1996 ולא 1966 כרשום. לשאלתך, לא ניתן לקזז מתשלומים ששולמו ביתר, שכן החוק אוסר את זה, שכן לא שולם ביתר אלה זו היתה המשכורת. כל עוד היא עובדת יש לשלם לה דמי הבראה עד 7 שנים אחורה, אם כבר לא עובדת יש התיישנות ויכולה לתבוע רק שנתיים אחורה. כמובן שיש להחתים אותה במפורש על התשלום וכי אין לה כל טענות בנושא בכפוף לקבלת הכסף. "מידע זה הובא באמצעות עו"ד עמית יודפת, יועצו המשפטי של הקו למעסיק, על סמך הנתונים שסופקו על ידי השואל, אולם אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי קונקרטי וספציפי לענין הנדון" : תגובה

ש.במידה ושולם לעובדת במשך 11 חודשים שכר גבוה ממה שהיתה צריכה לקבל בפועל בסכום של 1,750 ש"ח בחודש האם ניתן לגבות ממנה את הכספים האלה?

ת."לאור העובדה שתקופת העבודה כאן היא קצרה יחסית זה יכול להיות טיפה שונה...אבל אין אחריות שיעמוד במבחן בית הדין שקובע שלא ניתן לקזז אם נתנו בעודף משכורת שכן משכורת זה משכורת ואי אפשר לבוא בדיעבד ולהגיד נתתי יותר.

אז בקונסטלציה שניסית להגדיר שזה שכר הכל חופשה + הבראה + פיצויי פיטורים + פנסיה (ולפי העודף בסכום יכול להתאים - יש לבדוק) יש סיכוי שיעמוד במבחן בית הדין.

מנסה להיות יצירתי ולומר שזה שולם גם על חשבון חופשה והבראה כולל ואף על חשבון פיצויי פיטורים ולנסות בדרך זו לומר שלא נותר עוד לשלם.

כמובן משכורת אחרונה יש לשלם וממנה לקזז חופשה הבראה וכו'.

לא מבטיח שזה יעמוד במבחן בית הדין אבל יש לזה 50% סיכוי לטעמי".

ש.1. עובדת רוצה לחזור לחו"ל לאחר שהייה של X שנים בארץ:
ת.  עובד זר שמתפטר לצורך נסיעה לארץ מוצאו, שלא בשל עובדה שגורש ו/או נגמרה לו האשרה והמעסיק לא מצליח לחדש אותה, אלא על סמך רצונו האישי - לא זכאי לפיצויי פיטורין.

ש.2. עזיבת העובד לחופשה בחו"ל- לדוגמא לאחר  3 שנות עבודה:
ת. עפ"י החוק יש מחוייבות לאפשר את צבירת 7 ימי השנה הראשונה ו7 ימי השנה השניה לחופש. כלומר יחד עם השנה השלישית יש לה יש לה 21 ימים (7 X 3 שנים, לאחר השלמת 3 שנים מלאות ורצופות של עבודה). צבורים לפדיון בכסף או לשימוש כחופשה בתשלום על פי בחירתה. במידה ויוצאת לחופש להחתימה שניצלה את מלוא יתרת החופשה הצבורה.

ש.3. האם המעסיק חייב לאפשר לה את החופשה בחול או שיכול להוציא אותה לחופשה אך
מתנה  שתהיה בארץ? 
ת. המעסיק לא יכול להגביל את יציאתה לחו"ל, בהנחה שיוצאת וחוזרת באופן חוקי, שכן זה מנוגד לרוח חוק יסוד כבוד האדם וחרותו - קרי חופש האדם לעשות בחופשתו/חרותו כרצונו.

ש.4. כמה זמן מראש העובד חייב להודיע למעסיק על כוונתו לצאת לחופש שנתי?
ת. על פי החוק היבש החופשה תינתן במועד מוסכם על המעסיק ובחודש האחרון של כל שנה לאחר שהושלמה שנת עבודה רצופה בגין אותה שנה שחלפה. אם העובד רוצה לצאת ליום חופש ספציפי צריך להודיע 30 יום מראש למעסיק ולקבל הסכמתו.

ש.5. עזיבת העובד באופן פתאומי את העבודה ללא הודעה והעלמותו:

ת. עובד שיצא לחופשה ולא חזר ו/או יצר קשר דינו כאילו זנח עבודתו - קרי התפטר.      עזיבה ללא הודעה הינה הפרת ההוראות הקבועות בחוק הודעה מוקדמת. קרי עובד חייב להודיע למעביד על התפטרותו/עזיבתו בהתאם להוראות החוק (לאחר שנת עבודה רציפה 30 יום וכו').
אשר על כן אם לא הודיע העובד המעסיק רשאי לקזז לו את שווי ימי ההודעה המוקדמת מהסכומים שהוא חייב לו על פי גמר חשבון (שכר, דמי הבראה, פדיון חופשה אם קיים, וכו' בהתאם לותק העבודה).
על המשפחה/חברה להודיע מיידית ללשכה להבאת עובדים זרים ולמשרד הפנים.
על המשפחה/חברה להפסיק את הביטוח הרפואי של העובד.

ש.1. עובדת אושפזה בבית חולים- האם ניתן לפטרה?
ת.  

לאור תיקון סעיף 4א לחוק ימי מחלה. על פי החוק לא ניתן לפטר עובד בזמן שהותו בימי מחלה צבורים כדין.

יש לוודא עם בית החולים שאכן העובדת לא תוכל לשוב בתוך זמן קצר לעבודה.
יש לבדוק את תנאי פוליסת הביטוח הרפואי של העובדת, והאם מאפשרים בכיסוי הביטוח חוו"ד או רופא תעסוקתי. אם אכן זה המצב והעובדת לא תוכל לשוב לעבודה ניתן לפטר רק לאחר מצוי כל ימי המחלה העומדים לזכותה, תמורת אישור,  ולשלם לה את כל הזכויות המגיעות לה:

1).  פיצויי פיטורין.

2).   לענין ימי המחלה - מגיע לעובדת 18 ימי מחלה על כל שנה מלאה שעבדה, יש לערוך חישוב של כמה ימי מחלה צברה, ניתן לצבור עד 90 ימים, קרי אם עבדה לדוגמא 3 שנים, ולא ניצלה אף יום מחלה, צברה 54 ימי מחלה, המעביד ישלם לה לפי תעריף דמי מחלה (יום ראשון ללא תשלום, ואח"כ יומיים 50% מהשכר והיתר 100% משווי יום עבודה שלה  למשך 51 יום). ימי מחלה, בהבדל מימי חופשה אינם ניתנים לפדיון, קרי ניתן לפדות אותם בכסף רק אם לא נותקו יחסי עובד-מעביד. כמובן שהעובד חייב להמציא תעודת מחלה כתנאי לקבלת דמי המחלה.כמו כן, אם העובדת תעבוד בזמן ימי המחלה במקום אחר תשלל ממנה הזכאות לדמי מחלה. בתי המשפט חלוקים עדיין בדעותיהם, האם יש לחפוף את תקופת ההודעה המוקדמת לימי המחלה, קרי יש פסקי דין שאומרים שניתן לתת הודעה מוקדמת על חשבון ימי מחלה, קרי לא את שניהם, ויש שגורסים שלא ניתן לחפוף, קרי גם הודעה מוקדמת וגם את כל ימי המחלה המגיעים לעובד (אין פסק דין של בית הדין הארצי שנקבע כהלכה בענין זה כיום). לכן ההצעה, לבדוק כמה ימי מחלה יש לעובד צבורים, לשלם אותם או לחפוף אותם לתקופת ההודעה המוקדמת המגיעה לעובד או לא לחפוף (כל אחד על פי שיקול דעתו). כך או כך לא רצוי לבזבז זמן יקר , לתת לעובדת מכתב פיטורין ולעשות  גמר חשבון.

3).   כל עוד המעסיק שילם ביטוח לאומי ועשה לעובדת ביטוח רפואי הוא למעשה חסין  מפני תביעה (שכן רכש ביטוח בדיוק בשביל זה).

4).   הבראה, חופשה צבורה והפרשי שכר אם קיימים.

5).    להוציא לה מכתב פיטורין כדין ולציין בו כי לאור אי יכולתה לעבוד והזדקקות הדחופה לעובד (שכן המעסיק לא יכול להישאר ולו יום אחד ללא עובדת לאור מצבו) אין מנוס מלפטר את העובדת תוך תשלום מלוא הסכומים המגיעים לה.

ש2. איך מחשבים שכר עבור ימי מחלה?

ת. חישוב ימי מחלה:

1. בדיקת זכאות - כמה ימים לרשות העובד- צבירה על פי וותק.

2. לפי החוק, עובד זכאי לתשלום עבור 18 ימי מחלה בשנה, לכל היותר, זאת בהנחה שלא צבר ימי מחלה בלתי מנוצלים בשנים קודמות. צבירת ימי מחלה מתאפשרת עד למכסה של 90 יום.
3. עבור יום ראשון לא משלמים.
4. יום שני ושלישי של מחלה - 50% מתוך שווי יום מחלה.

5.כל יום נוסף ברצף לאחר מכן - משלמים 100% משווי יום מחלה עד למקסימום 90 יום.
הערות:
א.  ימי מחלה משולמים כנגד אישור מחלה רשמי.
ב. שווי יום מחלה הינו משכורת ברוטו חלקי 30. התוצאה מוכפלת במספר הימים באישור המחלה. (ניתן גם לחשב לפי משכורת ברוטו חלקי 25 יום, ואת התוצאה להכפיל במספר ימי העבודה בתקופת האישור, כלומר לא סופרים את ימי החופש השבועי). נהוג לחשב לפי האופן הראשון.

ש3. על מי חל תשלום אמבולנס ואשפוז בבית חולים עבור התעלפות העובד, שארעה בזמן חופשתו?

ת. בהנחה שמדובר בעובד זר, הרי שיש לו על פי חוק ביטוח רפואי שעל המעסיק לעשות לו. לכן יש לפנות לביטוח הרפואי ולבדוק מה הכיסוי הביטוחי לענין זה. בכל מקרה בשל העובדה שהמקרה קרה עת היה העובד בחופשה אין חבות של המעסיק בתשלום ואין גם סמכות למד"א ו/או בית החולים לגבות תשלום כלשהו מהמעסיק, עליהם לתבוע את העובד.

ש4. האם כשהעובד חולה חייבת אני להשאיר אותו בביתי בזמן מחלתו או מיד לשלוח אותו למקום המגורים שלו עד שיהיה בריא ויחזור?

ת. אם מקום המגורים של העובד הזר הוא בבית המעסיק (live in ) לא ניתן לשחררו למקום אחר שכן זה מקום המגורים שלו כל עוד מועסק. הערה:* הנושא נבדק עם משרד התמ"ת ומשרד הפנים, לגרסתם בית המעסיק הוא מקום עבודה רק כשהעובד עובד בפועל, כלומר בשמירת הריון, חופשת מחלה ותאונה וכד' כאשר המעסיק נמצא עם מחליף העובד לא אמור לשהות בביתו.

5ש. בהנהלתי יש עובד אשר עבר השתלת קוצב לב בגיל 60 ונמצא ע"י הרופא התעסוקתי כי איננו מתאים לתפקידו-" מטפל קשישים".האם אי קבלתו חזרה לעבודה בעקבות המלצת הרופא מתפרשתכפיטורין עם כל המשתמע מכך?
ת. במידה והכוונה האם בגין הקביעה - זו למעשה התפטרות בדין מפוטר המזכה בפיצויים - על פי החוק אכן כן!.

6. ש: אדם שעבד בעבודה פיזית, ורופא תעסוקתי מאשר שאיבד את כושר העבודה, מה מגיע לו?( מקום העבודה טוען שאינ יכול לספק  לו עבודה אחרת מלבד זו שבה עסק 35 שנה):

1. ממקום העבודה2. מפוליסת הביטוח של העבודה? האם אחד מקזז את השני?

3. האם האמור ימנע ממנו לקבל קצבת אבטלה?

ש.1. כמה שעות ביום ניתן להעסיק עובד זר?
ת. פרובלמטי: עובד זר יכול לעבוד כמו כל עובד -  43 שעות שבועיות, בפועל יום עבודה הוא 8 שעות מעבר לכך יש לשלם שעות נוספות, אולם עובד בסיעוד לא עובד בפועל 8 שעות רצופות, קרי המעסיק ישן או נח העובד לא עובד וכו', לכן קשה מאד לפקח. יש פסקי דין מקלים ומקשים בנושא.  מומלץ ורצוי להעזר בייעוץ משפטי.

ש.2. כמה משלמים לעובד לשעות נוספות ?

ת. פסקי דין שונים בעניין:

1. עובד זר עובד במשרת "אמון" (כמו מנהל) ולא זכאי לשעות נוספות

 2. השעות הנוספות של עובד זר בסיעוד מוערכות גלובלית ב- 30%.
על פי חוק מעל 8 שעות עבודה תוספת של 25% לשעה לשעתיים הראשונות ותוספת של 50% לכל שעה מעבר לשעתיים הראשונות. בתביעה על העובד יהיה להוכיח בראיות שעבד יותר מ - 8 שעות ברציפות בפועל ואז יהיה זכאי לשעות נוספות. כנ"ל לגבי עובד סיעודי 24 שעות הגר בבית המעסיק.
ואולם במקרה של עובד סיעוד המתגורר בבית המעסיק קשה לקבוע ולפקח על שעות העבודה שלו בפועל, ובתי המשפט חלוקים בשאלה זו , אשר על כן כל מקרה לגופו ויש להיעזר בייעוץ משפטי.

ש.3.  מתי אפשר להוריד שכר של שעות עבודה משכר העובד?
ת. במידה והעובד מאחר לחזור מחופשתו השבועית, אם זה באופן קבוע שעה או  שעתיים,  ניתן להוציא לו מכתב אזהרה שמהאיחור הבא יופחת לו משכרו שעות האיחור שלו, לפי שווי שעת עבודה משוערכת.

בעקבות שאלות של גולשים באתר פנינו ליועץ המשפטי של התמת להלן תשובתו:

שאלה:מהיכן נובעת ההתייחסות לשעתיים מנוחה לעובדים זרים ביום? האם הנושא מעוגן בחוק?  האם לאור פסיקת הבג"ץ ניתן להעסיק יותר מ-8 שעות ביום עובד זר ואין לשלם שעות נוספות?  מי מטפל כעת בנושאי הזכויות לעובד זר - משרד הפנים או התמ"ת?

תשובת היועץ המשפטי לתמ"ת, מר מיכאל אסלן:

זכויות עובדים - נשארו בתמ"ת ויישארו כאן. הנושא הספציפי הזה נמצא על שולחננו, אף שמעורבים בו גם אחרים.

אנחנו מקיימים בירורים עובדתיים מול המוסד לביטוח לאומי כדי לבחון אפשרויות שונות.

עוד אין לי מה לעדכן מעבר לכך.

נשיאת בית המשפט העליון הורתה למדינה להעביר לה עדכון לגבי מהלכי החקיקה בנושא, ונצטרך להשיב לה בכל מקרה. כך שהנושא אינו יורד מסדר היום. אבל אני עדיין לא איש בשורה.

הערה: הקו למעסיק ימשיך בשיתוף הפעולה והעדכון בנושא אצל היועץ המשפטי. העדכונים בנושא שעות העסקת העובדים הזרים יובאו כאן ברגע שתהיה החלטה.

עובד המתפטר או מעביד המפטר עובד חייב לתת הודעה מוקדמת בתקופה הקבועה בחוק הודעה מוקדמת.  

חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות תשס"א-2001, מחייב את המעביד המבקש לפטר עובד במתן הודעה מוקדמת, בהתאם להוראות החוק. המטרה שבבסיס חוק הודעה מוקדמת היא לאפשר לעובד לחפש עבודה חלופית לאחר שניתנה לו הודעה מוקדמת על מועד פיטוריו.

על המעביד  להודיע בכתב הודעה מוקדמת לעובד על פיטוריו. 
הודעה מוקדמת לפיטורים לעובד במשכורת חודשית:

במהלך ששת חודשי עבודתו הראשונים - של יום אחד בשל כל חודש עבודה;

• במהלך התקופה החל בחודש השביעי לעבודתו עד תום שנת עבודתו הראשונה -
  של 6 ימים, בתוספת של יומיים וחצי בשל כל חודש עבודה בתקופה האמורה;
• לאחר שנת עבודתו הראשונה - של חודש ימים. 

במידה ולא בוצעה הודעה מוקדמת כחוק, סעיף 7 לחוק קובע כי:

-מעביד שפיטר עובד ולא נתן לו הודעה מוקדמת לפיטורים כאמור בחוק זה, ישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת. 
-עובד שחדל לעבוד ולא נתן למעבידו הודעה מוקדמת להתפטרות כאמור בחוק זה, ישלם למעבידו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת. 

יצויין כי במקרה של פיטורי עובד עקב ",הפרת משמעת חמורה" או "הפרת אמון המעביד" - החוק יכול לאפשר פיטורין ללא הודעה מוקדמת, אם כי לבית המשפט הסמכות להחליט אם התקיימה הפרת משמעת כזו .

ש. האם ניתן לתת יותר מ- 30 יום הודעה מוקדמת? והאם ניתן לפצל תשלומי הפיצויים?

 יום זה המינימום הנדרש בחוק לצורך מתן הודעה מוקדמת (לאחר השלמת שנת עבודה אחת), אין כל בעיה להודיע בכתב לעובד שהוא מפוטר וליתן לו יותר מ - 30 יום כל עוד מצויין המועד במכתב הפיטורים.

לא ניתן לפצל תשלומי פיצויי פיטורים אלא בהסכמת העובד בכתב.
על פי החוק יש לשלם את פיצויי הפיטורים בתוך לא יאוחר מ - 14 יום ממועד סיום יחסי עובד -מעביד.

ש. האם ניתן לחפוף בין חופשה לבין הודעה מוקדמת?

ת. מותר לחפוף בין ימי חופשה לבין ימי הודעה מוקדמת בתנאי שלאחר הימים החופפים עדיין תיוותר יתרה של לפחות 14 יום של הודעה מוקדמת לא בחפיפה. לדוגמא העובד זכאי ל - 30 יום הודעה מוקדמת ויש לו יתרת חופשה לניצול של 14 יום יכול להוציא את העובד לחופשה בימי ההודעה המוקדמת.

"מידע זה הובא באמצעות עו"ד עמית יודפת, יועצו המשפטי של הקו למעסיק, על סמך הנתונים שסופקו על ידי השואל, אולם אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי קונקרטי

 ש1. האם עובד סיעודי צריך גם לבשל ולנקות ולעשות קניות,  והאם הסעיף הזה צריך להופיע בחוזה?                                                                                                                         ת.אם הוגדר מראש שתפקידיו בגדר העסקתו אצל אותו מעסיק בלבד הוא גם נקיון הבית וכו' אז הוא צריך. חובה שהגדרת התפקיד והמטלות שעל העובד יבצע להכתב בצורה מסודרת בהסכם ההעסקה שלו בשפה המובנת לעובד ולאשר אותם בחתימתו. כך נדרש על פי חוק.

ש2. זכויות בעת שהיית המעסיק בבית החולים:
ת.  ברגע שהמעסיק שוהה בבית החולים, עובר העובד לעבוד למעשה כמו live out.
היות ויש זמן רב בבית החולים שהיא לא במגע כלל עם המעסיק, יש צורך לנהל פנקס שעות עבודה בפועל, ובהתאם לזה לראות אם עבדה 8 שעות. במקרה שעבדה יותר מ-8 שעות בפועל יש לשלם שעות נוספות.
כלכלה: אם באופן רגיל מורידים כלכלה מהמשכורת בימים שהמעסיק בבית, צריך לממן לעובד ארוחות בזמן השהייה בבית החולים + נסיעות לבית החולים וחזרה לביתה או לבית המעסיק (במידה ולא מסיעים אותה).

ש3. האם יש הבדלים בזכויות בין עובד זר לעובד ישראלי? מה עדיף לי לקחת ?
ת. בהעסקת עובד זר חלים חוקים ותקנות שאינם חלים על עובד ישראלי, לרבות דרישת רשיון להעסקה, דאגה למגורים ולתנאים הולמים,וביטוח רפואי,  וכל זאת מעבר לכל הזכויות הסוציאליות הרגילות המגיעות לעובד ישראלי. שאלת הכדאיות צריכה להבחן על פי ההיצע, קרי קשה מאד למצוא עובד ישראלי בתחום הסיעוד למשל, ואז אין ברירה אלא להעסיק עובד זר כחוק.

ש4. מהי העלות החודשית לעובד חדש?
ת. משתנה מעובד לעובד ותלוי נסיבות. באופן עקרוני אסור לשלם לעובד פחות משכר המינימום (נכון ליום 31/7/09      3,850.18  ₪ ברוטו לחודש ו 20.70 ₪ ברוטו לשעה). מהסכום הנ"ל ניתן לנכות סכומים המותרים לניכוי כמפורט ב"חובות וזכויות מעסיק".

ש5. האם העלות משתנה בין עובד פיליפיני \ישראלי ופולני?
ת. חוקי העבודה חלים על כל העובדים בישראל. במקרה של עובדים זרים יש התייחסות מיוחדת בפסקי דין לניכויים מהשכר ולתשלומים עבור חריגות.

ש6.יש לי עובדת ניקיון דרך חברת כח אדם לעוזרות - האם היא מכוסה ע"י ביטוח לאומי ?
ת. יש לבקש ולבדוק מסמכים שהעובדת מבוטחת על ידי ביטוח לאומי מטעם המעסיק שלה, ובכך אין עליך חובה לשלם לה ביטוח לאומי כי אתה לא המעסיק שלה, בהיעדר מסמכים מביטוח לאומי ומסמכי רשיון שהיא עובדת בהיתר בחברת הנקיון אתה לא יכול להעסיק אותה.

הריון ולידה:
ש1.עובדת שלי נכנסה להריון - מה אני עושה?
ת. לא ניתן לפטר עובדת בהריון ללא קבלת היתר משר התעשייה, המסחר והתעסוקה, באם עבדה ברציפות אצל אותו מעסיק 6 חודשים ומעלה. אם הסיבה לפיטורים אינה קשורה בהריון יש סיכוי טוב וסביר כי היתר לפיטוריה ינתן על ידי השר, אולם כל מקרה יבחן  לגופו.

ש2. לעובדת שלי נולד ילד ,היא גרה אצלי ,האם אני צריך לגדל את הילד? האם אני צריך    לשלם לה יותר?
היא זכאית לחופשת לידה ומענק לידה מביטוח לאומי כמו כל עובדת ישראלית. אין הוראה בחוק או בפסיקה לגבי גידול הילד או תשלום נוסף.

ש. 7. עובדת נזקקת לטיפול רפואי, רופא של הביטוח שלח אותה לצילומים שהביטוח טוען שאינו מכסה.מי אחראי לשלם עבור הצילומים האלה? המעסיק הרי ביטח כחוק את העובדת הזרה?

ת. המעסיק מחוייב לביטוח רפואי , מה שלא מכסה הביטוח לא צריך לצאת מכיסו של המעסיק ולכן חל על העובדת.

ש. 8 מצבו של אבי הורע והוא זקוק לדיאליזה. הרופאים בבי"ח הסבירו לעובדת הזרה איך לחבר אותו באופן ביתי לדיאליזה, אך היא טוענת שזה הרעת תנאים ודורשת יותר כסף או פיצויים בהתפטרותה. מה נכון לעשות?

ת. במידה ואין שינוי בשעות העבודה של העובדת ובהסכם העסקה שלה, מן הסתם, מוגדר טיפול בכל צרכי הקשיש, אין הדבר מהווה הרעת תנאים . אם מתלוננת על הרעת תנאים עליה לעשות כן בכתב ויש לענות לה שלא ישתנו במאומה תנאי עבודתה ו/או היקף שעות עבודתה ולכן אין הדבר מהווה הרעת תנאי עבודה.

.ש9 האם ניתן לעבור לחברה אחרת ולדרוש את החלק היחסי מהתשלום השנתי ששולם?
ת.שילמת מראש על עמלה חודשית, ואם את עוברת לחברה אחרת עליהם להחזיר לך את החלק שעבורו לא יתנו לך שירות.

מנהל האתר : ממליץ לקרוא  את הנוהל החדש של התמ"ת  (נמצא באתר זה בסעיף זכויות מעסיקי עובדים )כדי להבין את נוהל התשלום החודשי.

1. נאמר לי כי עובדת סיעוד זרה שיולדת אמורה לעזוב את הארץ תוך חודשיים מיום הלידה. האם זה נכון וכיצד עושים זאת. 2. האם העברתה של אימי למוסד סיעודי חאפשר לפטר את העובדת ללא סיבוכים משפטיים?	: שאלה
אימי, נכה 168% מטופלת ע"י עובדת זרה שנכנסה להריון, והיום היא בסוף חודש חמישי. זו בעייה לפטר אותה, מאחר ונכון להיום היא מטפלת בה מצויין. יתכן ומאוחר יותר, לכשההריון יתקדם תווצר בעייה.	: רקע נדרש להבנת השאלה
אינני בקיא בהוראות משרד התמ"ת בדבר מועד עזיבת האם והילוד נא פני בענין זה לנציגי הקו למעסיק. ברגע שאמך עוברת למוסד סיעודי ואין לכם צורך יותר בעובדת, אם לא היתה בהריון, יכלתם לפטרה. אולם לאור היותה בהריון אתם לא יכולים לפטר אותה, אף אם הינכם נדרשים לה יותר, אלא באישור הממונה על עבודת נשים במשרד התמ"ת אליו יש לפנות לצורך קבלת היתר לפטרה. "מידע זה הובא באמצעות עו"ד עמית יודפת, יועצו המשפטי של הקו למעסיק, על סמך הנתונים שסופקו על ידי השואל, אולם אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי קונקרטי וספציפי לענין הנדון"

שאלה:   

ש.מה עומד מאחורי הקו למעסיק ?
ת. הקו למעסיק הוקם ע"י חברת למען כמוקד מידע משפטי וחשבונאי , לציבור מעסיקי עובדים זרים וישראלים.  הניסיון המצטבר של למען,מלווה בייעוץ מקצועי של עו''ד המתמחה בדיני עבודה ותחום העובדים הזרים מעניק למנויי הקו למעסיק פיתרון ושקט נפשי בכל הקשור לתחום המשפטי פיננסי ,ומאפשר להם להעסיק כחוק תוד שמירה על האינטרסים שלהם.

השירות הינו ראשוני ובלעדי.

סיכמנו עבורך את שלל השירותים להם הינך זכאי במהלך כל תקופת הליווי, כדלקמן:

מענה אינטרנטי , בנוגע לזכויותיהם וחובותיהם של מעסיקים לעובדים זרים ולעובדים ישראלים,

באתר האינטרנט הקו למעסיק נרכז עבורך מאגר מידע משפטי מקצועי, המחולק על פי נושאים, סוגיות משפטיות, חקיקה ותקדימים שנדונו בעבר. כמו כן, תמצא באתר האינטרנט מסמכים משפטיים רלבנטיים- כדוגמת הסכם העסקת עובד זר.
פורום מומחה באתר האינטרנט- יוצג כריכוז של שו"ת (שאלות ותשובות).

יישלח אליך, באמצעות האי מייל, ניוזלטר אינטרנטי אשר בו נרכז עבורך עדכונים וחדשות מתחום החקיקה והפסיקה בנושא הנ"ל.
אפשרות לפגישה אישית עם עורכי דין מומלצים ע"י החברה -בתשלום.

השירות שלכם יועיל לי?
"אין הנחתום מעיד על עיסתו", אולם השירות שאנו מעניקים יאפשר לך להיות מעודכן בכל עת בכל שינוי שיתעורר בנוגע לתחומים הרלוונטים וכן יתן לך מידע מקצועי לכל בעיה  על נסיבותיה השונות והמורכבות. הקו למעסיק דואג למעסיקים!

האם אתם יכולים לתכנן לי את העלות הכלכלית של עובד זר חדש כולל חגים והבראה?
כן, צוות רואי החשבון  של הקו למעסיק יבנו עבורך את התחשיב המלא כולל משכורת,   תנאים סוציאלים וכיו"ב.

הוגשה נגדי תביעה ע"י עובד לשעבר שלי - האם אתם יכולים לייצג אותי ? כמה עולה?
אנחנו יכולים להפנות אותך למשרד עורכי דין המתמחה בייצוג מעסיקים בתחום דיני   העבודה בכלל ועובדים זרים בפרט.

האם תוכלו להפנות אותי לפגישה אישית עם העו"ד  ?
כן. לתיאום פגישה יש לצור קשר עם "הקו למעסיק" דרך לחיץ "צור קשר" באתר.

האם יש חובה לרכוש ערכת מגן לעובדת הזרה?

תשובה: ככלל, מי שאין לו תעודת זהות ישראלית לא זכאי לקבל ערכת מגן בחלוקה בשגרה.

חלוקת ערכות מגן לזרים תהיה רק בשעת חרום ובהתאם להחלטת הדרג המדיני.

פרטים נוספים יפורסמו באמצעות התקשרות בזמן אמת, באתר פיקוד העורף.